פרשנות מצטטת על מלכים א כב:כז

בני אמי וגו'. בני אמי – בני אומתי, זה אחאב, שמוני נוטרה וגו', מפטם ומאכיל לצדקיהו בן כנעני וחביריו, ונביא אחד של אמת היה לו, זה מיכיהו, והאכילוהו לחם צר ומים לחץ (מלכים א כ״ב:כ״ז), הדא הוא כרמי שלי לא נטרתי ^קהעייין משכ"ל אות ק"א. .
(שם)

כלו בבית - לשון בית הכלא (מלכים א כ״ב:כ״ז). לישנא אחרינא לשון מניעה כמו לא יכלה ממך (בראשית כ״ג:ו׳) מנעום מלילך אחריהם:

ולא יחסר לחמו. כמיכיהו (מלכים א' כ"ב כ"ז) וירמיהו (ירמיהו ל"ז) שיאכילום [צ"ל שהאכילום] לחם לחץ:

עד אשר אבא אל אדני שעירה. הִרְחִיב לוֹ הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הָיָה דַעְתּוֹ לָלֶכֶת אֶלָּא עַד סֻכּוֹת; אָמַר אִם דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה, יַמְתִּין עַד בּוֹאִי אֶצְלוֹ, וְהוּא לֹא הָלַךְ; וְאֵימָתַי יֵלֵךְ? בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ (בראשית רבה), שֶׁנֶּאֱמַר וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו (עובדיה א'); וּמִ"אַ יֵשׁ לְפָרָשָׁה זוֹ רַבִּים: