וַיְהִ֡י כִּרְאוֹת֩ שָׂרֵ֨י הָרֶ֜כֶב אֶת־יְהוֹשָׁפָ֗ט וְהֵ֤מָּה אָֽמְרוּ֙ אַ֣ךְ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ה֔וּא וַיָּסֻ֥רוּ עָלָ֖יו לְהִלָּחֵ֑ם וַיִּזְעַ֖ק יְהוֹשָׁפָֽט׃
מאירי
מזמור לאסף. כבר ידעת שנביאים הרבה נבוכו בענין זה המציאות בראותם העדר הסידור בין בני אדם בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו כמו שתראה בירמיה (יב א) שאמ׳ צדיק אתה ה׳ כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה וכו׳ וכן חבקוק (א יג) על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצפה וכו׳ כי רשע מכתיר את הצדיק וכן הרבה כמו שביארנו בקצת חיבורינו ואסף המשורר האריך בזה על לשון נבואת ארך זה הגלות והתחיל על זה ואמר אך טוב לישראל כלומ׳ ידעתי כי באמת שהאל ית׳ אל אמונה ואין עול ושהוא טוב לישראל ולברי לבב שבהם ר״ל הצדיקים ומלת אך יורה על אמתות הדבר כמו אך עצמי ובשרי אתה (ברא׳ כט יד) אך מלך ישר׳ הוא (מ״א כב לב) כלומ׳ יודע אני שהוא אלא שאני נבוך על מה שאראה וחוא כענין ירמיה שאמ׳ צדיק אתה ה׳ כי אריב אליך כלומ׳ יודע אני שאתה צדיק וישר אין עול אבל משפטים אדבר אותך כלומ׳ שואל אני במבוכתי לפניך דרך שאלה והוא שאמ׳ בתרגום שילוות הדיינין אנא שאיל מלותך.
מתנות כהונה
ה"ג מונה לבנו מאותה שעה. ופי' מונה המלכות לבני יהודה מאותה שעה שהרי היה ראוי ליהרג עם אחאב מלך ישראל אך שזכות התפלה שהתפלל באותה שעה שנאמר (מלכים א' כ"ב) ויזעק יהושפט תלה לו שבע שנים וע"ש בהרד"ק ובמלכים ב' ג' וב' ח':
רש"י
ויזעק יהושפט. אחר בני דגלו וחיילותיו שיבאו לעזור לו כמו אות אריה שבדגלו או דגל בני יהודה וכן מנהג כשנלחמים שני גדודים מכנה כל גדוד וגדוד שם א' לסימן לדגלו לצורך הגדוד שעמו שאם יתפרדו איש מעל אחיו או יתערבו הגדודים זה בזה יצעקו כל גדוד וגדוד שם סימן שלו ויכירו בקול הסימן ויתקבצו כולם יחד ויהיו באגודה אחת כבראשונה ולא שצעק לאלהיו וכן מוכיח (במלכים א כ״ב:ל״ב) ויזעק יהושפט ולא נאמר לשם וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו אך כתיב שם ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל, שהכירו והבינו מיד כשצעק אחר הסימן של דגלו כדמפרש כמו שהכירוהו וישובו מעליו כצווי מלך ארם ומה' הוא שהכירוהו: