פרשנות מצטטת על מלכים א כב:מב

יהושפט מלך אחריו חמש שנים. שהרי מפורש (מ"ב ג', א'): ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה, ויהושפט מלך עשרים וחמש שנה (מ"א כ"ב, מ"ב), ונמצא שלכל הפחות חי יהושפט חמש שנים במלכות יהורם בן אחאב, וכיצד אפשר לומר (מ"א א', י"ז) וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט.

17-21. וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה. אפשר לומר כן, והלא יהושפט מלך אחריו חמש שנים וכו'. בסע"ר פי"ז, ל"ו ע"ב: אפשר לומר כן, והלא הוא מלך בשנת י"ט ליהושפט,⁵במקרא (מ"ב ג' א') מפורש: ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה. ועיין בהערתו של ר"ד רטנר לסדר עולם רבה שם, הערה י"ז. ויהושפט מלך עשרים וחמש שנה (מ"א כ"ב, מ"ב), ואפילו אם נניח שהכתובים נקטו שנים מקוטעות (ועיין מ"א כ"ב, נ"ב), הרי לכל הפחות מלך עדיין יהושפט חמש שנים אחרי יהורם בן אחאב, וכיצד אפשר לומר (מ"ב א', י"ז): וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט!
ובתרגום השבעים (מ"ב א', י"ז) חסרות המלים "וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט כי לא היה לו בן", ובסוף הפרק נוסף: ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון שתים עשרה שנה בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה. ויעש הרע בעיני ה' רק לא כאחיו(!) וכאמו, ויסר את מצבות הבעל אשר עשה אביו וישבר אותם (καὶ ουνέτριψεν αὐτάς). רק בחטאות בית ירבעם אשר החטיא את ישראל דבק, לא סר מהם. ויחר אף ה' בבית אחאב. אבל להלן פ"ג, א' ואילך תרגמו כמו שהוא לפנינו במקרא, אלא ששם החסירו את המלה "בשמרון".

38-42. אלא כיון שהשיא אסא מלך יהודה את בתו של עמרי מלך ישראל ליהושפט בנו לאשה, נגזרה על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכו'. וכ"ה בד, בכי"ע, בילקוט, בסע"ר וברש"י ובמיוחס לרש"י הנ"ל, ובסע"ר רפי"ז, ל"ה ע"ב. וכבר העיר רש"י (ובמיוחס לרש"י) הנ"ל: בכל המקרא לא מצינו שנשא יהושפט את בת עמרי, אך מצאתי (דה"ב י"ח, א'): ויתחתן לאחאב, ושמא זו היא אחותו שנשא,⁷וצ"ל שיהורם בן יהושפט בן מאשה אחרת היה, עיין מ"ב ח' י"ח. דבהי"ב כ"א, ו', כ"ב, ב'. ובשנת ל' ואחת לאסא נשאה, שנאמר בשנת ל"א לאסא מלך עמרי (מ"א ט"ז, כ"ג) וכו'. וברד"ק מ"ב ח', כ"ו ממשיך: ומשנת ל"א לאסא עד שמת אחזיה מלך יהודה מ"ב שנים, כיצד תשע שנים לאסא (כלומר שהרי אסא מלך מ"א שנה, כמבואר בדה"ב ט"ז, י"ג) וכ"ה ליהושפט (מ"א כ"ב, מ"ב) הרי ל"ד, ושמנה שנים ליהורם (מ"ב ח', י"ז, דה"ב כ"א, כ'), הרי מ"ב. ועיין בס' חסידים סי' תתתתש"א, עמ' 460, שם סי' תתקפ"ט, עמ' 244.
ונראה שחז"ל פירשו "בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו" שמלכותו חלה בארבעים ושתים שנה של הגזירה, שהיה בן תקופת ארבעים ושתים שנה, דוגמת "אלוליים" שבמשנת בכורות פ"ט סמ"ה, שקראו להם "בני אלול" (ירושלמי ר"ה פ"א סה"א, נ"ו ע"ד, שקלים פ"ג סה"א, מ"ז ע"ב), או שבמלכו היה ראוי לארבעים ושתים שנה של הגזירה (דוגמת "בן מות", "בן הכות הרשע", וכמו שמצוי בלשון חכמים), וכמו שממשיך הספר: גם הוא הלך בדרכי אחאב וכו', וכמו שמסיימת התוספתא: ומאלים היתה תבוסת אחזיהו. ובאמת באותו יום כלה בית אחאב גם ביהודה, ולא נשארה אלא עתליהו, וכבר לא היתה בת בנים, וראו אז בעליל שלא יהא שריד לבית אחאב. ואף מבית דוד לא נשאר אלא יואש בן אחזיה מאשתו צביה מבאר שבע (דה"ב כ"ד, א'). ועיין בבלי סנהדרין צ"ה ב'.
ואין להתפלא על פירוש חז"ל כאן, שהרי כבר אמרו (וי"ר פ"א, ג'): לא ניתן ספר דברי הימים אלא לידרש. ובבבלי מגילה י"ג א': ר' שמעון בן פזי כי הוה פתח בדברי הימים אמר הכי, כל דבריך אחד הם (עיי"ש בפירש"י, והכוונה ג"כ שהם אחד גם עם ספר מלכים) ואנו יודעין לדורשן, ועיין בהערות ר"מ מרגליות שם, עמ' ח'. ועיין מ"ש לעיל, שורה 7–11, ד"ה ונראה לי בפירושו.