פרשנות מצטטת על מלכים א כב:מח

והנה אנחנו מאלמים אלומים וגו'. היו רואים בחכמתם כי הפתרון בחלום האלומות שהיו משתחוים לאלומתו היא מעלת המלכות, וזהו שאמר וגם נצבה, שהוא מלשון מלכות, כלשון הכתוב (מלכים א כ״ב:מ״ח) נצב מלך. ומפני שידעו זה בחכמת הפתרון אמרו לו כמלעיגים, המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו, אבל נעלם מהם שע"י תבואה עתיד לבא אליו המלכות. ומן הידוע שכיון שהיו שונאים אותו היה ראוי להם לפתור לרעה, אבל הכל היה מאת הש"י כי זימן בפיהם הפתרון הזה למלכות. והנה זה כענין האמור בגדעון (שופטים ז׳:י״ד) אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל, לפי שאמר השי"ת רד אל מחנה מדין ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופורה נערך אל המחנה, וכאשר ירד אל מחנה מדין שמע לאיש אחד ממחנה מדין שהיה מספר לרעהו חלום, וא"ל חלום חלמתי והנה צליל לחם שעורים מתהפך במחנה מדין, וחברו השיבו אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל, זימן הקב"ה הפתרון בפי חברו כדי שישמע גדעון החלום והפתרון ויתחזק בדבר וכן עשה. גם בכאן בענין יוסף זימן הקב"ה הפתרון בפי אחיו להוציאו למלכות, והוא שאמרו המלוך תמלוך עלינו.

בימיו פשע אדום וגו'. כי דוד הכרית כל זכר באדום ויתן בהם נציבים במקום מלך ופרעו לו מס וכן היו עושין כל מלכי יהודה נותנין הנציבים הטובים בעיניהם ומימיו של יהורם ואילך פשעו מתחת יד יהודה:

וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. וּמִימֵי דָּוִד לֹא הָיָה לָהֶם מֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם; וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִיבִים, שְׁמוֹנָה מְלָכִים מָלְכוּ בֶּאֱדוֹם לִפְנֵי מְלֹךְ מֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל, הַמְנוּיִים בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, כְּנֶגְדּוֹ מָלְכוּ בְּיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנָה מְלָכִים, אִישׁ בּשֶׁת, וְדָוִד, וּשְׁלֹמֹה, וּרְחַבְעָם, וַאֲבִיָּם, וְאָסָא, וִיהוֹשָׁפָט, וִיהוֹרָם, וְלֹא הָיָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם, וּמַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה שֶׁהָלַךְ מֶלֶךְ אֱדוֹם עִם יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב וְעִם יְהוֹשָׁפָט לְמִלְחָמָה עַל מֶלֶךְ מוֹאָב, לֹא מֶלֶךְ גָּמוּר הוּא אֶלָּא נָצִיב, שֶׁאַף הוּא הָיָה קָרוּי מֶלֶךְ וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ, הַנְּצִיב הָיָה לָהֶם בִּמְקוֹם מֶלֶךְ.

ואלה המלכים וגו'. שְׁמוֹנָה הָיוּ וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן, שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט; וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ (מלכים ב ח'), וּבִימֵי שָׁאוּל כָּתוּב וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ (מלכים א כ"ב):