פרשנות מצטטת על מלכים א כב:מט

וְטַעַם וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ו:ו'), אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ (רש"י על בראשית ל"ו:ו'), לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא, כִּי הָלַךְ אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר יִמְצָא לוֹ מָקוֹם לַחֲנוֹתוֹ, עַד שֶׁבָּא אֶל הַר שֵׂעִיר וְיָשַׁב שָׁם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁיֹּאמַר וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ שֵׂעִיר, וְחִסְּרוֹ הַכִּנּוּי בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ מוּבָן, שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר (בראשית ל"ב:ד') שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר, וְהַיָּדוּעַ כִּי לְשָׁם יוֹלִיךְ בֵּיתוֹ, וְיַזְכִּיר בְּסָמוּךְ (בראשית ל"ו:ח') "וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר". וְנִמְצָא כָּזֶה (מלכים א טז יח) "וַיָּבֹא אֶל אַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׂרֹף עָלָיו אֶת בֵּית מֶלֶךְ", וְשִׁעוּרוֹ בֵּית הַמֶּלֶךְ הַזֶּה שֶׁהָיָה בּוֹ, וְכֵן "וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה" (מלכים ב כג טו), כְּלוֹמַר אֲשֶׁר לְיָרָבְעָם הַנִּזְכֶּרֶת בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְכֵן "וַיֹּאמֶר יוֹאָב לְכוּשִׁי לְךָ הַגֵּד לַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ כוּשִׁי לְיוֹאָב" (שמואל ב יח כא) "וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה" (מלכים א יג כח), וְכֵן "כִּי נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר" (שם כב מט), הָאֳנִיּוֹת, וְכֵן רַבִּים. אַף כָּאן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ, כְּמוֹ אֶל הָאָרֶץ, אֶרֶץ שֵׂעִיר הַנִּזְכֶּרֶת:

כי אני תרשיש, הרי"א חשב כי תרשיש היא העיר קארטאגא בצפון אפריקא על יד ים התיכון, ועי"כ הרבה לתמוה איך הלכו אניות מעציון גבר שהוא על שפת ים סוף לתרשיש, והלא רצועות המדבר (ארץ זיעץ) מבדלת בין ים סוף לים התיכון? ורצה לדחוק שנקראו אניות תרשיש, ע"ש צורתם שנעשו כתבנית האניות האלה, אבל עמד לנגדו מ"ש בדה"ב (כ' ל"ז) ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר, ואיך הלכו מעציון גבר לתרשיש, והפליאה הזאת מלאה את לבבו לאמר שעזרא הסופר טעה במ"ש ביהושפט (מ"א כ"ב י"ט) שעשה אניות תרשיש ללכת אופירה, וטעה שר"ל אניות ללכת תרשיש עיין שם, וחלילה לנו מזה הדעת שנאמר שכותב ד"ה טעה, ושלא ידע פשט הכתוב במלכים ולא ידע שא"א ללכת מעציון גבר לתרשיש באניה, אבל האמת עד כמ"ש בפי' ישעיה (סי' כ"ג) שתרשיש היא עיר טארזיס שהיא שפאניען הקדומה שהיתה רוכלת הצוריים בספרד, כמו שכתבו חכמי העמים, ונודע כי הצוריים בבואם לספרד, (אשר כינו בשם אושפניא ע"ש שהשפנים נמצאו שם לרוב) מצאו כסף מזוקק על פני הארץ הרבה מאד עד שעשו כל כליהם וגם חשוקי וווי ספינותיהם מכסף, ובנו להם עיר מושב ורוכלת העמים טערזוס, והעיר הזאת יושבת על מבואת ים האטלאנטי שהוא ים אקיאנוס, וידוע שים סוף נכנס לים אקינוס, ולפ"ז באניות שבנה בעציון גבר היה יכול לילך בין לאופיר בין לתרשיש. ולמעלה (ט' כ"ז) ספר ששלח משם אופירה וחירם שלח את עבדיו עם עבדי שלמה, כי עבדי שלמה היו העקר במהלך הזה, והם לקחו שם זהב לא כסף שלא נמצא באופיר, כי בארצות החמות לא יתילד כסף רק זהב ומקום הכסף בארצות הקרות, ופה ספר הטעם שלא נחשב הכסף בימי שלמה כי היה לו גם אני תרשיש עם אני חירם, ר"ל אניה הולכת לשפאניען ששם היה חירם עקר כי היתה תחת רשותו, ואני תרשיש תבא אחת לשלש שנים, והיא היתה נושאת גם כסף, שידוע שהיה שם לרוב מאד, וכמ"ש כסף מרוקע מתרשיש יבא, וגם הביאו משם שנהבים וקפים וטווסים שהיו מצויים שם, ומ"ש לקמן (כ"ב מ"ט) שיהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה ולא הלך כי נשברו אניות בעציון גבר, היינו שהיו האניות מיוחדות ללכת תרשיש ע"כ נקראו אניות תרשיש והיה בדעתו ללכת גם לאופיר, וע"י שנשברו בעציון גבר אצל החוף לא הלך אף לתרשיש וכ"ש לאופיר, וזה עצמו כתב עזרא בד"ה, וחלילה שיבא בכתובים דבר מכחיש המציאות:

ויחברהו. תחלה עשו האניות בשותפות ונשברו, וזה פו' למ"ש במ"א (כב, מט) שיהושפט עשה אניות ונשברו, היינו בשותפות עם אחזיה. ומש"ש אניות תרשיש, פי' עזרא דהיינו ללכת תרשיש, להוציא מדברי הרי"א (שהבאתי בפי' מ"א י, כב)