וַיִּפֹּ֨ל אֲחַזְיָ֜ה בְּעַ֣ד הַשְּׂבָכָ֗ה בַּעֲלִיָּת֛וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּשֹׁמְר֖וֹן וַיָּ֑חַל וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ לְכ֣וּ דִרְשׁ֗וּ בְּבַ֤עַל זְבוּב֙ אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֔וֹן אִם־אֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃ (ס)
רש"י
בפאת מטה. מלמד שלא נשתייר מהם אלא א' משמונה שבהם ושאר ערש היכן הוא בדמשק לקיים מה שנאמר (לקמן ה') והגליתי אתכם מהלאה לדמשק ושמעתי משמו של ר' מנחם זצ"ל שהיה מפרש זו א' משמונה שלא נאמר פאת אלא בפאת מטה במקצתה בא' משתי רוחות של פאה והיא שמינית של מטה שהרי ארבע פאות יש ושתי רוחות לפאה, ד"א מצאתי בדברי ר' מאיר זצ"ל בפאת מטה בעון אחזיה בן אחאב ששלח לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון האחיה מחלי זה (מלכים ב א׳:ב׳) ובדמשק ערש בן הדד מלך ארם שלח לדרוש באלהי ישראל (שם ח'):
העמק דבר
כי יבא וגו׳. יפה פי׳ הרמב״ן בזה שהשיב משה כי שלשה עסקים נוטל עליו. אלא מש״כ הרמב״ן דמשמעות לדרוש אלהים הוא תפלה אינו כן אלא כמש״כ בס׳ בראשית כ״ה כ״ב שאינו אלא שאלה את פי הנביא מה יהיה אחרית זה הדבר. וכלשון המפורש בס׳ מלכים ב׳ דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון האחיה מחלי זה וכתיב גם כן ודרשת את ה׳ מאותו לאמר האחיה מחלי זה. וכן הפי׳ דרשו ה׳ בהמצאו. שאלוהו מה רצונו לעשות ואח״כ קראוהו בהיותו קרוב. ובקשו ממנו. וכזה יש לפרש עוד מקראות שהביא הרמב״ן בס׳ בראשית שם. והכא ג״כ הפי׳ שבאים אלי לדרוש על החולה וכדומה איזה מקרה ושואל דברו והולך לו. ע״כ ממתינים עד שאפנה להשיב לו דבר. דבר שני