וֶאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י ׀ אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַֽיַּחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים׃
בנין יהושע
אבותינו. ר״ל רבותינו וקראו אבות כד״א (מלכים ב ב׳:י״ב) אלישע על אליהו אבי אבי שהיה רבו ובמ״ק דף כו אבי זהו רבו שלמדו חכמה:
בנין יהושע
פתח עליו בשורה. שהיו עושין שורה סביבות המטה להספד. רש״י. אבי אבי רכב ישראל וגו׳. הך קרא צעק אלישע על אליהו (מ״ב ב) ותרגום רבי רבי דטב להון ישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין וכתב המהרש״א והכא נראה לפרש רבי רבי הוא רכב ישראל ופרשיו במלחמתה של תורה ואמר מעות יש לי וכו׳ ודימה את עצמו ליש לו מעות ומטבעות ואינו יודע ומכיר אותן שבוודאי כשנותנן לאחרים שאינו שלחני הוא מפסיד בהן. כן הדבר הזה דר״ע ודאי יש לו תורה אבל אמר שאינו יודע ומכיר בה ככל הצורך בשאלות וספיקות שהיה לו ואין לו שלחני להרצותן ולהשיב על ספיקיו ככל הצורך ע״כ:
תורה תמימה
בבקר זרע וגו'. רבי עקיבא אומר, היו לו לאדם תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנאמר בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך כהמפרש זרעך בכנוי לתלמידים, וכמו שדרשו בספרי פ' ואתחנן ושננתם לבניך אלו תלמידיך, וכן באלישע הוא אומר (מלכים ב ב׳:ג׳) ויצאו בני הנביאים, ודרשו וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היו אלא מכאן לתלמידים שקרויים בנים, וכן מצינו בחזקיהו שלמד תורה לישראל וקראם בנים כמש"נ (דברי הימים ב כ״ט:י״א) בני עתה אל תשלו, וכנגד זה מצינו שהרב נקרא אב כמו באלישע שקרא לאליהו אבי אבי (מלכים ב ב׳:י״ב), וכן מבואר בסנהדרין י"ט ב' כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. ויש להסביר ענין יחס שמות אב ובן לרב ותלמיד ע"פ הכתוב בפ' בראשית הוא היה אבי יושב אהל ומקנה, אבי כל תופש כנור ועוגב, שפירושו הוא המציא ענין ישיבת אהלים ומקנה וכן המציא חכמת הנגינה בכלי זמר, ומבואר מזה דמי שממציא איזה דבר חכמה וידיעה נקרא אב לה, וממילא מי שמקבל ממנו למוד אותו הדבר הרי הוא אליו ביחס בן, ולכן כל תלמיד המקבל מרבו דבר חכמה וידיעה שבלעדו היתה חסרה לו נקרא הרב בשם אב מפני שהוא הממציא להתלמיד והתלמיד בשם בן, וע"ע קצת מענין זה במו"נ ח"א פ"א. .
(שם שם)
(שם שם)
רש"י
לבניך. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים, מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּייִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וְאוֹמֵר (מלכים ב ב') בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל, וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב' כ"ט) בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ. וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים (שֶׁנֶּאֱמַר בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם) כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב') אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (ספרי):
רש"י
שאל אביך. אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרָאִים אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב') בְּאֵלִיָּהוּ "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" (ספרי):