וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אִישָׁ֔הּ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד׃
העמק שאלה
וכן דברי אגדה כמו ברכות ד"ט עובר עלינו תמיד אריב"ח המארח ת"ח בתוך ביתו כאילו הקריב תמידין וברור שלא נתכונה השונמית לזה אלא מדכתוב הכי בדעת הנביא ניתן לידרש, וכל הכתובים כפטיש יפוצץ סלע, ומשליך ניצוצות במקומו ושלא במקומו שלא עלה ע"ד המפצץ שיפול שמה, כך רמז הכתוב כמה ענינים וסודות אפי' שלא מענין המדובר כלל.
דרך חיים
ואלו שני דברים, כל אחד ואחד בפני עצמו; שאין לך דבר יותר מגונה כמו הזבוב, ואין לך יותר טומאה כמו הקרי. ורוצה לומר, כי לא היה נוטה מעלת בית המקדש לא לימין ולא לשמאל חוץ ממדריגת הקדושה. כי הדבר הזה המאוס והטומאה הוא הרחקה מן הקדושה לשמאל ולימין, כמו שהוא ידוע למי שהעמיק בחכמה. ובארנו זה בברכות (י:) אצל "איש קדוש עובר עלינו" (ר' מ"ב ד, ט), דפליגי רב ושמואל, חד אמר שלא ראתה* זבוב על שולחנו, וחד אמר שלא ראתה קרי על מטתו. ולפיכך אחר שאמר 'לא הסריח בשר הקודש', אמר 'ולא נראה זבוב בבית המטבחים, ולא אירע קרי לכהן גדול'. כי במקום זה הוא התחלת נטייה לשמאל ולימין, לכך אמר על זה כי לא היה מעלת בית המקדש נוטה ממדריגת קדושתו, ולא נמצא זבוב בבית המטבחים שהוא המאוס, ולא נראה קרי לכהן גדול* ביום הכפורים, שהוא הטומאה, אבל היה עומד בית המקדש בקדושתו.
באור הרא"ם
אלישע נקרא וכו׳ בכאן חסר וכצ״ל אלישע נקרא איש האלהים שנא׳ (מלכים ב ד׳:ט׳) כי איש אלהים קדוש הוא. מיכה נקרא איש האלהים שנאמר (מלכים א כ׳:כ״ח) ויגש איש אלהים אמוץ נקרא איש אלהים שנאמר (ד״ה ב׳ כ״ה) ואיש אלהים בא אליו כצ״ל. והוא במספר י׳ נביאים שנקראו כך: