וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גֵּחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ קְרָ֖א לַשּׁוּנַמִּ֣ית הַזֹּ֑את וַיִּקְרָא־לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לְפָנָֽיו׃
הכתב והקבלה
והוא נער. כמו גחזי נערו (מלכים ב ד׳:י״ב) כלומר משרתו, וטעמו שהיה יוסף מתנהג במדת ענוה ושפלות לשרת את בני בלהה וזלפה אף שהם בני השפחות, כש"כ שלא התגאה על אחיו בני הגבירה (רי"א), ויודיענו בזה כי חלומותיו המורות על התרוממותו לא היה הרהורי דיומי כי אם חלומות נביאיות, ולשכר ענותנותו, כי לפני כבוד ענוה, ועקב ענוה עושר וכבוד:
מאירי
במה יזכה נער וגו׳. מלת נער מונחת על קטון השנים ולפעמים על יד שדרך קטן לשרת את הגדול נקרא המשרת נער אע״פ שהוא גדול בשנים, נער עברי (בראש׳ מא יב) ומשרתו יהושע בן נון נער (שמות לג יא) והוא נער את בני בלהה (ברא׳ לז ב) גיחזי נערו (מ״ב ד יב) ולפעמים על צד היות קטון השכל חסר בדעתו נקרא מי שאינו שלם בדעת נער ואמ׳ ורחבעם היה נער (דה״ב יג ז) ר״ל שהיה לו דעת כנער. ונראה שדוד השפיל עצמו וקרא עצמו על זה הצד נער ומרוב תשוקתו להשלים נפשו ולא היה רואה עצמו מגיע עדיין למדריגה אשר מגמת לבבו אליה היה אומר במה יזכה נער כלומר על איזה צד יוכל הבלתי שלם לזכך וללבן ולברר את ארחו מכל סיג עד שיוכל להגיע לשמור כדברך שכבר עשיתי כל מה שאיפשר לי.
רמב"ן
ומשרתו יהושע בן נון נער כתב ר"א (אבן עזרא על שמות ל״ג:י״א) חיה יהושע מאה ועשר שנים (יהושע כד כט), וחכמים אמרו (זבחים קיח:) כי שבע שנים כבש ושבע שנים חלק, א"כ היה בן חמשים ושש שנה, ואיך יקראהו הכתוב נער, וככה פירושו, ומשרתו יהושע בן נון שירות נער ועל דעתי דרך לשון הקדש שיקרא כל משרת נער, כי בעל השררה הנכבד הוא האיש, והמשרת לו יקרא נער, וכן גחזי נערו (מלכים ב ד׳:י״ב), יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו (שמואל ב ב׳:י״ד), וכן עשרה נערים נושאי כלי יואב (שם יח טו), כי יואב לא ימסור כליו רק לאנשים גבורי חיל שעמדו על ידו. וכתיב (יהושע ו כב) ולשנים האנשים המרגלים אמר יהושע, וכתיב (בפסוק שאחריו) ויבאו הנערים המרגלים וגו', מפני שהיו משרתי העדה, מרגלים להם. וכן רבים, וכן נערי המלך משרתיו (אסתר ב ב), ביאר שהם האנשים העומדים לפני המלך משרתי גופו, לא משרתי החצר. וא"כ יאמר ומשרתו יהושע בן נון משרת תמיד שלא ימוש מתוך האהל: