פרשנות מצטטת על מלכים ב ד:כג

מהו ביום הזה כו'. איתא במכילתא ביום הזה באו מדבר סיני, ראש חודש היה, לכך נאמר בחודש השלישי. נראה לי דהכי פירושו, מדכתיב בחדש השלישי וגו' ביום הזה, ולא נכתב באיזה יום היה, הוי אומר לא בא הכתוב לסתום, אלא לפרש דראש חודש היה, כי ר"ח נקרא חדש, כמו (ש"א כ, יח) מחר חדש, וכן (מ"ב ד, כג) לא חדש ולא שבת וכו'. וז"ש בחדש השלישי. ולכן פריך הרב, א"כ לא הוה ליה למימר אלא ביום ההוא, כיון שנשמע שהי' ר"ח בלי גזירה שוה. אלא שיהיו ד"ת וכו'. ובזה יתורצו קושיות הרא"ם. [נחלת יעקב]:

הנה חדש מחר. חידוש הלבנה, וכל אוכלי שולחן המלך אין נמנע איש מלבא ביום טוב אל הלחם:

ע"ב ותוקעין ומריעין כשהן עומדים. כדי לערבב השטן. וא"ר יצחק כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה בסופה מ"ט משום דלא עירבב שטן. וא"ר יצחק כל שנה שרשה מתחילתה מתעשרת בסופה דכתיב דברים יא מראשית השנה ועד אחרית שנה מרשית כתיב ועד אחרית. מכלל דאיכא אחרית. וא"ר יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו שבאותה שעה שנאמר בראשית כא כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם. ואמר ר' יצחק ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו. דאמר ר' יוחנן כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה דכתיב שם טז ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וגו' וכתיב שם כג ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. ואמר ר' יצחק ארבעה דברים מקרעין לאדם גזר דינו ואלו הן צעקה צדקה שינוי השם ושינוי מעשה ויש אומרים אף שינוי מקום. ואמר ר' יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר מלכים ב ד מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת איבעי ליה למיזל. אמר ר' כרוספדאי אמר ר' יוחנן ג' ספרים נפתחים בר"ה אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. בינונים תלוים ועומדים מר"ה ועד יום הכפורים. זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים למיתה. תנן התם בקידושין דף לט: כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין את ימיו ואינו נוחל את הארץ וקפריש רב יהודה דהכי קאמר כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין לו וכו': תנו רבנן לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו לכף חובה שנאמר קהלת י וחוטא אחד יאבד טובה הרבה בשביל חטא אחד שחטא זה איבד ממנו טובה הרבה. ר"א בר ר"ש אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו ויחיד אחר רובו לפיכך צריך שיראה עצמו כאלו כל העולם כולו תלוי עליו עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה בשביל חטא אחד שחטא זה איבד ממנו ומכל העולם כולו טובה הרבה. ורשב"י אומר אף צדיק כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנא' יחזקאל לג צדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו. ואפי' רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שם רשע שנאמר שם ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו. וניהוי כמחצה זכאי ומחצה חייב. ארשב"ל בתוהא על הראשונות. תניא ב"ש אומרים שלש כתות ליום הדין. אחת של רשעים גמורים ואחת של צדיקים גמורים ואחת של בינונים. של צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי העולם הבא. של רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם שנאמר דניאל יב ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם. בינונים שעונותיהן וזכיותיהן שקולים יורדין לגיהנם