פרשנות מצטטת על מלכים ב ה:יט

אגדה. בהפטרה מלכים ב' ה' ויאמר לך לשלום עיין ברכות וא"ח סימן ק"י במ"א ט' ופריי שם ובמהרש"א ז"ל בח"א הנפטר ממת יאמר בשלום שאין הליכתו לשלום משא"כ חי הליכתו שישיג מחוז חפצו ויבוא לשלום מקומו ולכאורה הנפטר ממת אבל הצדיק נקרא חי ילכו מחיל אל חיל שייך שפיר לשלום ובאברהם דכתיב ואתה תבוא אל אבותיך בשלום בראשית ט"ו ט"ו לגוף אמר כן שיהיה מנוחה ג"כ לתרח אביו משא"כ הנפש וודאי לא יהיה במחיצה א' עם תרח ושם פירש"י ז"ל מלמד שעשה תרח תשובה ובשרו שיעשה ישמעאל תשובה כי אברהם ירא שלא יגאלו ישראל מאחר שעבדו עכו"ם במצרים מז' מצות ב"נ ותשובה מצד השכל אין מועיל אבל עפ"י התורה מועיל שאלו לחכמה ולנבואה כו' ונגאלו בזכות התשובה ויזעקו ותעל שועתם אל אלהים הקב"ה אמר תשובה בלא קרבן ג"כ מתכפר ולכן אמר זה שתרח עשה תשובה וגם ישמעאל ומהני תשובה. הא דאמרינן במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים כו' יש בו שלש טעמים א' כי התגברות הבע"ת הוא חידוש ב' שרמ"ח מ"ע שכר ול"ת אם לא בא דבר עבירה לידו לא חשיב כ"כ כעושה מצוה משא"כ בע"ת חבילות עבירות ועושה תשובה מאהבה עבירות זכיות יש לו יותר מצדיק גמור. ג' כי צדיק גמור א"צ רק ממוצע משא"כ בע"ת צריך תוספת מקצה הראשון כמ"ש כל הספרי מוסר. א"כ מאחר שצריך סייגים רבים ולהתקדש א"ע במותר יש לו שכר יותר כאמור ובזה פירשתי מ"ש דוד המלך ע"ה שמרה נפשי כי חסיד אני ומי קרא לנפשיה חסיד כי במ"נ בשורש חסד פירושו תוספת ויתר הן לטוב או לרע ע"ד חסד הוא יע"ש ובפריי לא"ח סימן קי"ט בנוסח הברה על הצדיקים וחסידים וא"ר שם כי יש ב' חסידם א' חסיד מעיקרא בתוספת יתרון סייגים כי צדיק פשוט וחסיד לנים משורת הדין אבל בע"ת מיראה חסיד צדיק גמור עדיף מיניה ועד"מ אב רופא מופלא יש לו בנים בריאים וא' חולה בטבעו צריך להתרחק ממאכלים אשר בריאים א"צ להרחיק מהם מבקש מאביו אדוני אבי על שאר בניך א"צ השגחתך כ"כ שהם בריאים אבל אני צריך תוספת שמירה וצרך לרפואת בבקשה ממך תשגיח עלי תמיד וז"ש דוד המלך ע"ה בענוה יתירה שמרה נפשי מאחר שנחליתי בחטא בת שבע כי חסיד אני צריך אני לתוספ' רפואת ע"ד רגלי חסידיו ישמור מאחר שנחלו והתעוררו מעצמם חידוש וגם צריכין שימור שלא יחלו והבן זה.

[ה] והח' ז"ל הביא בס' (שפת יתר סי' ע"ט) בשם הגאון, שהוא כמו שיעור מיל, והכ"ף לדמיון ואינו שרש, וכן פי' ר' יונה ן' גנאח בס' השרשים "כברת ארץ מפרשין בו מיל, והמהלך בין שני המקומות שיעור מיל לפי מה שאומרים". וכן פי' הפרחון "שיעור מיל", וכן הביא הרד"ק בשם הגאון בשרש "ברה" שהכ"ף הוא כ"ף הדמיון ופי' אותו במיל לפי הענין בלא חבר, והנה בשרש "ברה" פי' בשם עצמו שהוא שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד עת האכילה, כי כן משערין הולכי הדרכים, אבל בפי' (מ"ב ה יט) חזר בו, ופי' ג"כ, שיעור מיל, ומנחם פי' (מחברת מנחם שרש כבר) ענין רבוי, וכן פי' דונש (הביאו הח' ז"ל בס' שפת יתר סי' ע"ט) מגזרת "כביר", וכן פי' הרשב"ם וכן תיוב"ע ולפי"ז הכ"ף שרש, ורש"י ז"ל פי' שהוא שם מדת קרקע, ועיין ברמב"ן שהעיד מה שראה בעיניו שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והוכחש פי' מנחם, אבל הוא שם מדת הארץ בדברי רש"י ז"ל, ואין בו תואר רק הסכמה כרוב השמות, והכ"ף לשמוש שלא נמדד בכיון, והרלב"ג פי' חלק מהארץ שהיא ככברה, והוא חלק הנעבד והיה סמוך לאפרת, כי לא היה בינו ובין אפרת כ"א שדות העיר וגניה וכרמיה, וכן בנעמן "וילך מאתו כברת ארץ" (מ"ב ה יט) שלא הרחיק אלא שיצא משדות העיר וכרמיה ולזה השיגו גחזי קרוב מהעיר:

בעוד כברת ארץ. שני פעמים נזכר כברת במקרא והוא לדעת רש"י ז"ל שם מדה של קרקע, כמו צמדי כרם, ארפינט בלעז, והוא לשון צרפתי Arpent ובלשון איטלקי Jugero והוא מדת קרקע, רחב ר"ם רגלים וארכו ר"ך רגלים, וכל רגל י"ב גודלים, נמצא כברת ארץ לדעת רש"י ק"ך אמה מעלה מטה, ובזה יובן איך הגיע גחזי על רגליו עד נעמן שהיה רוכב במרכבה, כי אם היה המרחק רב ביניהם לא היה משיגו, ובפ' וישלח כתב רא"בע ז"ל יתכן להיות הכ' לדמות, ויהיה ברת מדת המלך. ואין ריע לו במקרא, ונעלם מהרב ז"ל מלכים ב' ה' וילך מאתו כברת ארץ, והתימה על מפרשי הרב שלא הרגישו בזה — ורד"ק פירש כברת ארץ הוא שיעור מיל, וכן העתיקו הנוצרים, ולא הבינותי מהיכן למדו.

כברת הארץ. מְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב. וְאַגָּדָה, בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה (בראשית רבה), שֶׁהַנִּיר מָצוּי, הַסְּתָו עָבַר וְהַשָּׁרָב עֲדַיִן לֹא בָא (שם ז), וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּנַעֲמָן מָצִינוּ וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ (מלכים ב ה'). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, כְּמוֹ מַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר צֶמֶד כֶּרֶם (ישעיהו ה'), חֶלְקַת הַשָּׂדֶה (בראשית ל"ג), כָּךְ בְּמַהֲלַךְ אָדָם נוֹתֵן שֵׁם מִדָּה כִּבְרַת אֶרֶץ: