וַיֵּ֣לֶךְ חֲזָאֵל֮ לִקְרָאתוֹ֒ וַיִּקַּ֨ח מִנְחָ֤ה בְיָדוֹ֙ וְכָל־ט֣וּב דַּמֶּ֔שֶׂק מַשָּׂ֖א אַרְבָּעִ֣ים גָּמָ֑ל וַיָּבֹא֙ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָ֔יו וַיֹּ֗אמֶר בִּנְךָ֨ בֶן־הֲדַ֤ד מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃
רמב"ן
וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ד:י') שְׁטַר מַתָּנָה שֶׁכָּתַב לוֹ כָּל אֲשֶׁר לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ לִשְׁלֹחַ לוֹ בִּתָּם. וְכֵן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ט:י"א), דְּיַתִּיקִי. וּלְדַעַת זוֹ מָה שֶׁכָּתוּב (בראשית כ"ה:ה') "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק", לוֹמַר שֶׁהֶחֱזִיק אוֹתוֹ בַּנְּכָסִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁלֹּא יְעַרְעֲרוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי", וְאִם כֵּן תִּהְיֶה מִלַּת הַלְּקִיחָה מוֹשֶׁכֶת "וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ" לָקַח בְּיָדוֹ, אוֹ וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ. וַאֲחֵרִים מְפָרְשִׁים כִּי הָעֶבֶד כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע מִיָּד הָלַךְ מֵעַצְמוֹ וְלָקַח עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, כִּי כָל טוּב אֲדוֹנָיו הָיָה בְּיָדוֹ וְהוּא פָּקִיד וְנָגִיד עַל הַכֹּל לָקַחַת מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כ"ד:ב') "הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ". וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי טַעַם הַפָּסוּק הַזֶּה כְּטַעַם הַכָּתוּב בַּחֲזָאֵל (מלכים ב ח ט) "וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל טוּב דַּמֶּשֶׂק מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל", אַף כָּאן אָמַר כִּי לָקַח כָּל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ מַשָּׂא עֲשָׂרָה גְּמַלִּים. וְהָעִנְיָן כִּי כָל הַטּוֹב וְהַמְּעֻלֶּה בַּמִּינִים הָהֵם, פֵּרוֹת וּמִגְדָּנוֹת מִכָּל הַנִּמְצָא בְּדַמֶּשֶׂק אוֹ בְּבֵית אֲדוֹנָיו, לָקְחוּ מַשָּׂא הַגְּמַלִּים וְהוֹלִיכוּ מִנְחָה בְּיָדָם. וְכֵן (בראשית מ"ה:כ"ג) "עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם", וְהַמִּקְרָאוֹת יְקַצְּרוּ לְשׁוֹנָם בַּמּוּבָן:
רש"י
בפאת מטה. מלמד שלא נשתייר מהם אלא א' משמונה שבהם ושאר ערש היכן הוא בדמשק לקיים מה שנאמר (לקמן ה') והגליתי אתכם מהלאה לדמשק ושמעתי משמו של ר' מנחם זצ"ל שהיה מפרש זו א' משמונה שלא נאמר פאת אלא בפאת מטה במקצתה בא' משתי רוחות של פאה והיא שמינית של מטה שהרי ארבע פאות יש ושתי רוחות לפאה, ד"א מצאתי בדברי ר' מאיר זצ"ל בפאת מטה בעון אחזיה בן אחאב ששלח לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון האחיה מחלי זה (מלכים ב א׳:ב׳) ובדמשק ערש בן הדד מלך ארם שלח לדרוש באלהי ישראל (שם ח'):