פרשנות מצטטת על מלכים ב טז:ז

כי את על סבלו וכו', על דרך שנאמר למטה (י' כ"ז) יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך, וכן (י"ד כ"ה) וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור, ושם וכאן הכוונה על מלך אשור, שהיה גובה מאנשי יהודה מס כבד, כי אחז שלח שחד אל תגלת פלאסר מלך אשור, כדי שיושיעהו מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל (מלכים ב' י"ו ז'), ונראה כי משם ואילך היה אחז נותן מס למלך אשור, וחזקיה מרד במלך אשור ולא עבדו (שם י"ח ז'), ואחר כך שלח לומר לסנחריב חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא (שם פסוק י"ד), ולא היה אומר לו חטאתי, אם לא שהיה רגיל (הוא, או אביו) לתת לו מס. ומלת סֻבֳּלו לא נמצאת אלא כאן ובשני המקראות שהזכרתי, ובתהלים (פ"א ז') מצאנו במשקל אחר, הסירותי מסֵבל שכמו, והנפרד מן סֻבֳּלו נראה שהוא סֹבֶל וכן סֻבְּכוֹ (ירמיה ד' ז') מן שׂובֶךְ האלה (שמואל ב' י"ח ט'), והדגש לתפארת הקריאה (רד"ק וגיז'), וכאן אפשר ג"כ שהדגש להורות על כובד המשא.

ונשבת. כי בבוא סנחריב תפש דמשק גם שמרון ומבצריה:

אל בני אשור עגבה. זה אחז ששלח אל מלך אשור לעזרה (שם):

ויבא עליו. ששלח אחריו לעזור לו כמו שכתוב במלכים (ב' ט"ז) וישלח מלאכים אל תגלת פלנאסר: