פרשנות מצטטת על מלכים ב טז:ח

מכרותיהם. י"א מן הכרת פניהם (ישעי' ג ט), ואיננו נכון בדקדוק, וי"א קניניהם, כמו "תכרו מאתם" (דבר' ב, ו,), ואין תכרו כי אם מלשון חפירה, וי"א מלשון מכירה שמכרו עצמן כמו עם חרף נפשו למות (שופ' ה יח), והנכון בעיני שהוא מגזרת "מְכרֹותַיִךְ" (יחז' טז ג), והוא חסר בית כמו הנמצא בית ד' (מ"ב טז ח), "אשר צויתי מעון" (ש"א ב כט), והטעם על החמס שעשו, שאחר שהכניסו אנשי שכם בברית הרגום במרמה:

ותשורי וגו'. והנה עוד רעה אחרת, לא די שעבדת לע"ז, עד ששגרת דורון למלך אשור או למצרים להשען עליו, והנה ותשורי כמו אשורנו, הלכת לראות:

אל מלך ירב. זה אחז שנתן שוחד לתגלת פלאסר לעוזרו על רצין מלך ארם ופקח בן רמליה (מלכי' ב טז):