וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַאת תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ דּוּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּדַמָּ֑שֶׂק וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶל־אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶת־דְּמ֧וּת הַמִּזְבֵּ֛חַ וְאֶת־תַּבְנִית֖וֹ לְכָֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃
רש"י
בדרמשק. ובמלכים (ב' טז) כתיב דמשק ובפסוק אחר דומשק וכולן א' היה ודוגמא שוט שבט שרביט:
שד"ל
הנני משיב את צל המעלות, אחז שהיה אוהב לעשות כתבנית מה שהיה רואה אצל שאר העמים, כנראה מענין המזבח אשר ראה בדמשק (מ"ב י"ו י') עשה בהיכלו ציור על הכותל שהיה נרשם בו ע"י הצל עליית השמש וירידתו בכל שעות היום, כפי מה שראה או שמע ששו הכשדים שהיו חכמים בתכונה, או עם אחר שלמד מהם; והיה הציור ההוא נקרא על שמו מעלות אחז, וטעם מעלות ע"ש עליית השמש שהיתה נרשמת בו, ואח"כ קראו לאותם הסימנים והרשימות שהיתה עליית השמש נרשמת בהן, מעלות, כי היו סימני העלייה, אע"פ שהיו ג"כ סימני הירידה.
ביאור הרד"ל
(יח) עד משמאל לדמשק. מדדילג מלת חובה שבמקרא כאן, משמע דס"ל דהאי חובה אינו שם מקום אלא כדפרש"י שלדן קורא חובה על שם החטא, וכ"ה בת"י דאידכר חובא דעתיד למהוי בדן דמציפונא לדמשק, וכן באג"ב פי"ג ירבעם שמעמיד עגלים בדן כו' הגיע אברהם עד אותו מקום ולא רדף עוד שנא' וירדוף עד דן וירדפם עד חובה שדנן וחייבן (שנדונו ונתחייבו בניו שם), ומפני שסובר שדן וחובה הכל אחד, לכן כיון שפי' כבר זה בדן, לא הוצרך עוד לבאר זה בשם חובה, רק דלג שם המקום לגמרי, להורות שהוא מקום א' עם דן, אלא שבאמת לפמ"ש כאן שדן הוא פמיאס שהוא לשם, שהיא מא"י מנחלת דן בצפונית מזרחית א"י, ודמשק הוא להלן מגבולי א"י, שאף בגבולי א"י לע"ל [יחזקאל מ"ז ומ"ח] נזכר גבול דמשק לגבולי א"י (ובספרי ר"פ דברים שדרשו קרא דדמשק מנוחתו שעתידה ירושלים שתגיע עד דמשק, היה משמע ג"כ עד ולא עד בכלל, אלא שבתיב"ע [בזכרי' מ] על מקרא זה משמע שדמשק עצמה ג"כ תהיה מא"י ע"ש), וא"כ חובה שמשמאל לדמשק ודאי היא אינה מא"י, וא"א שתהיה דן, שהיא מא"י, ואף הת"י כאן שלא הזכיר על דן זה פמיאס רק כתב דן סתם, א"ל שדן זו אינה מא"י, שבע"כ ירבעם בדן שבא"י העמיד העגל, ובתרגום שיר השירים ה' פ"ד משמע שדן שהיה עגל ירבעם בו הוא בעבר הירדן מנחלת ב"ג ובני ראובן וגלה עמהם ע"ש, ונצטרך לומר דרצועה נפקא ובה דן שהוא מא"י, ונגד דמשק הוא ח"ל (ובתרגום נוסחת הירושל' שבת"י פ' מסעי [פל"ד פי"א] מבואר שדן אינו חובה ע"ש, והוא משובש מאד שם), ועי' בכפתור ופרח פי"א וע"ע שם פ"ז בזה (ואולי י"ל חובה אשר משמאל לדמשק, הוא החטא הבאה משמאל מן דמשק לא"י, והוא בימי אחז [מלכים ב טז] שהסיר מזבח הנחשת ועשה מזבח כתבנית המזבח אשר בדמשק וצוה להקטיר עליו, ובפתיחתא דאיכה אמרו משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר כו' שס"ה בתי גלולים היו בדמשק לכל יום מימי החמה כו' וכולן עשו ישראל המוניא כו'):