וּבַשָּׁנָ֣ה הַ֠שְּׁבִיעִית שָׁלַ֨ח יְהוֹיָדָ֜ע וַיִּקַּ֣ח ׀ אֶת־שָׂרֵ֣י המאיות [הַמֵּא֗וֹת] לַכָּרִי֙ וְלָ֣רָצִ֔ים וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם בְּרִ֜ית וַיַּשְׁבַּ֤ע אֹתָם֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה וַיַּ֥רְא אֹתָ֖ם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃
מלבי"ם באור המילות
כר. רץ במרכבה מרקדה, לכרי ולרצים (מ"ב יא), בכרכרות (לקמן סו) :
הכתב והקבלה
וירא אלהים את האור כלומר הוציא את האור אל גדר הגלוי (ליס דאס ליכט זיכטבאר ווערדען) הוציאו מן גדרו הקדום שהיה מכוסה ונעלם בציורו ית', ממציאותו הנעדר הלזה הביאו אל ישות והוית מציאותו, כי חדוש העולם בכללו, והנבראים לפרטיהם אינו רק יציאה מן הכח אל הפועל, דבר שהיה מקודם נעדר מציאות המורגש, כי אצלו ית' היה תמיד בפועל כי היה מצוייר בציורו, ואין ענין בריאת העולם רק כמגלה דבר שהיה מקודם מכוסה. זהו טעם וירא אלקים הראה והוציאו אל גדר הגלוי הנראה, וירא הוא פועל יוצא כמו (מלכים ב י״א:ד׳) וירא אותם את בן המלך דתרגומו ואחזי:
רמב"ן
אֵיל פָּארָן כְּתַרְגּוּמוֹ מֵישַׁר פָּארָן. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין אֵיל לְשׁוֹן מִישׁוֹר אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן אֵיל שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא אֵלוֹנֵי שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן כִּכָּר שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ, וְכֻלָּם מְתֻרְגָּמִין מֵישְׁרָא, וְכָל אֶחָד שְׁמוֹ עָלָיו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ד:ו'). וְאִלּוּ הָיָה כֵן הָיָה אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית י"ד:ו') מְתַרְגֵּם בִּשְׁמָם "אֵילָא דְּפָארָן", "אֵלוֹנֵי דְּמַמְרֵא", כְּמִנְהָגוֹ בַּשֵּׁמוֹת, וּמִי הִגִּיד לוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הָרַבִּים הָהֵם הֲמִישׁוֹר הֵם כֻּלָּם אוֹ הָרִים הַגְּבוֹהִים. וּ"מַמְרֵא" שֵׁם הָאִישׁ הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם, וְהַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית י"ד:י"ג) "אֵלוֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי" כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על בראשית י"ב:ו'). אֲבָל "אֵיל פָּארָן" מְקוֹם אֵילִים, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" (ישעיהו א כט), וְ"אֵלוֹנֵי" מְקוֹם אַלּוֹנִים "כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן" (שם ו יג), "אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן" (יחזקאל כז ו), וְהַנָּהוּג בָּהֶם לִהְיוֹתָם נְטוּעִים בְּמִישׁוֹר לִפְנֵי הַמְּדִינוֹת לִהְיוֹת לָעִיר כְּמוֹ מִגְרָשׁ. וְכֵן תַּרְגּוּם "אַלּוֹן בָּכוּת" (בראשית ל"ה:ח') "מִישׁוֹר בְּכוּתָא", וְשָׁם אֵינֶנּוּ שֵׁם הָעֶצֶם לַמָּקוֹם רַק הוּא שֵׁם לָאַלּוֹן הַנָּטוּעַ שָׁם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ (שם) "תַּחַת הָאַלּוֹן", אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹדֵף הָעִנְיָן לֹא הַמִּלּוֹת. וְהַתַּרְגּוּם הַיְּרוּשַׁלְמִי אָמַר בְּ"אֵיל פָּארָן" וְ"אֵלוֹנֵי מַמְרֵא" – "מֵישְׁרָא", כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס, וְאָמַר בְּ"אַלּוֹן בָּכוּת" – "בַּלּוּט בְּכוּתָא", כִּי "אַלּוֹן בָּכוּת" אֶצְלוֹ שֵׁם לָאִילָן, לֹא לַמָּקוֹם. וְאוּנְקְלוֹס סָבַר שֶׁהוּא שֵׁם לַמָּקוֹם, כִּי הָיוּ בּוֹ אַלּוֹנִים רַבִּים, כְּמוֹ "אֵלוֹנֵי מַמְרֵא", וּלְכָךְ אָמַר "הָאַלּוֹן". וְהִנֵּה כֻּלָּם שְׁמוֹת תֹּאַר, אֲבָל "כִּכַּר הַיַּרְדֵּן" לְשׁוֹן מִישׁוֹר מַמָּשׁ הוּא, כִּי כֵן יִקָּרֵא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַמָּקוֹם שֶׁהַנְּהָרוֹת מִתְפַּשְּׁטִין בָּהֶם בִּמְרוּצַת הַמַּיִם הַנִּגָּרִים הַשּׁוֹטְפִים שָׁם, וְלָכֵן אָמַר (בראשית י"ט:י"ז) "וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט", וְכֵן "כַּר נִרְחָב" (ישעיהו ל כג), "לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר" (תהלים סה יד), פְּעָמִים יִכְפְּלוּ הַמִּלָּה וּפְעָמִים יָסִירוּ הַכֶּפֶל, כְּמוֹ "בַּת עָיִן" (שם יז ח) וְזוּלָתָם רַבִּים. וְיִקָּרְאוּ גַּם כֵּן הַשְּׁלוּחִים הַמְּהִירִים בַּשֵּׁם הַזֶּה, "לַכָּרִי וְלָרָצִים" (מלכים ב יא ד), "שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי" (שם יט), וְכֵן "בַּכִּרְכָּרוֹת" (ישעיהו סו כ), שֵׁם לַגְּמַלִּים הַמְּרִיצִין שֶׁהִזְכִּירוּם בַּתַּלְמוּד (מכות ה) "גַּמְלָא פַּרְחָא", וּמִמֶּנּוּ "מְכַרְכֵּר", כְּפוּלִים. וְ"אָבֵל הַשִּׁטִּים" (במדבר לג מט) וְכֵן "אָבֵל מְחוֹלָה" (שופטים ז כב) תִּרְגְּמוּ אוֹתוֹ "מֵישַׁר", הוּא הַמָּקוֹם הַנֶּחֱרָב אֵין בּוֹ נֶטַע וְלֹא בִּנְיָן, כִּי הַלָּשׁוֹן אֶצְלָם לְשׁוֹן חֲרֵבָה וּשְׁמָמָה, כְּמוֹ "וַיַּאֲבֶל חֵיל וְחוֹמָה" (איכה ב ח), "אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה גָפֶן" (ישעיהו כד ז):
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ועמו שלשת אלפים ושבע מאות. כולם מבני אהרן הכהן ויהוידע שהיה בימי יואש בן בניהו בנו של יהוידע: