פרשנות מצטטת על מלכים ב יא:ו

וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּשַׁ֣עַר ס֔וּר וְהַשְּׁלִשִׁ֥ית בַּשַּׁ֖עַר אַחַ֣ר הָרָצִ֑ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת הַבַּ֖יִת מַסָּֽח׃

משנת ארץ ישראל

הסורג נועד גם לסמן את התחום שאליו רשאים להיכנס טמאי מת. ברם, ממקור אחר אנו שומעים בפשטות שטמאי מת הגיעו עד שער המזרח, הוא השער המזרחי של המקדש. התלמוד הירושלמי אומר שהשער נקרא גם שער "סור", משום ששם סרו הטמאים (עירובין פ"ה ה"א, כב ע"ג)42המונח "שער סור" מופיע כבר במקרא (מלכים ב יא ו), ואולי אין הוא שם רֵאלי של שער אלא רק דרשה לכתוב בתנ"ך. . הרשימה שם משקפת שמות שנקבעו לפני בניית עזרת נשים43ראו להלן, מ"ג. , ונראה שאז טרם נבנה החיל וטמאים היו רשאים להגיע עד לשער עצמו.
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

הספים. הוא בית האספים האמור בדה״א ובמ״ב נאמר בשער אחר הרצים והיא היא:
שאל רבBookmarkShareCopy

פילפולא חריפתא

מלוה הבאה כו'. מאן דתני מלוה בחירק לא משתבש ומאן דתני מלוה בפתח לא משתבש שכן אתה מוצא ומקח שוחד (ד"ה ב' י"ט) את המקחות (נחמיה י') שניהן בחירק הבי"ת מסח (מלכים ב י״א:ו׳) מתן אדם (משלי י״ח:ט״ז) שניהן בפתח:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

זמין למנויי פרימיום בלבד