פרשנות מצטטת על מלכים ב יא:יז

וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַֽיהוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃

תוספתא כפשוטה

1-2. ומפטירין פרשת שקלים שביהוידע הכהן. וכ"ה בד ובכי"ל. ובכי"ע: ומפטירין ביהוידע הכהן, וכ"ה בבבלי כ"ט ב', ל' א' הנ"ל. וכנראה שהנכון לפנינו, ובאו להוציא מלכים ב', י"א, י"ז שבה מסופר שיהוידע טהר את הבית מעבודה זרה (והתחילו להקריב את התמיד לשם), והיא תקביל לפרשת התמיד (אשר תקריבו לה') שבבמדבר כ"ח, לשיטת רב הסובר שהיא היא פרשת שקלים. ופירשה התוספתא "פרשת שקלים" כלומר, בפי"ב שם, ומבואר שם (י"ב, ה') שיהוידע גבה גם כסף עובר, כלומר שקלים לקרבנות, ומהם הקריבו את עולות התמיד (עיין דהי"ב כ"ד, י"ד). ובירושלמי כאן פ"ד סה"ה, ע"ה ע"ב: עד איכן (כלומר, מדלגין בנביא). אמר רבי אחא כגון פרשת יהוידע כהן גדול. ופירושו שהתחילו במ"ב י"א, י"ז (כמנהג הספרדים), ודלגו על ארבעת הפסוקים שבריש פי"ב שם, והתחילו: ויאמר יהואש וכו', כפירושו המוכרח של בעל נחלת יעקב במס' סופרים פי"א.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויכרות להם דוד ברית. כאותו ברית שכרת יהוידע דכתיב (מלכים ב י״א:י״ז) ויכרות יהוידע את הברית בין ה' ובין המלך ובין העם להיות לעם לה' פתרון להיות לה' עבדים וגם בין המלך ובין העם להיות לו לעבדים כמשפט המלך וגם המלך לעשות כחוק לעבדיו ללחום מלחמותם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ם

ואמרו חוזרין לכסדרן רוצה לומר סדר ההפטרות כי בכל שבת קורין ההפטרה מענין הסדר ובזמן אלו הפרשיות והמועדים הן הפטרות מענין הפרשה לא מענין הסדר כי בשבת ראשונה מפטיר ביהוידע הכהן ובשניה פקדתי את אשר עשה לך עמלק ובשלישית וזרקתי עליכם מים טהורים וברביעית בראשון באחד לחדש וכן בראשי חדשים וחנוכה יהו הפטרות מענין הזמן ומפסיק ענין הסדר כמו שיתבאר וזהו ענין אמרם לכל מפסיקין:
שאל רבBookmarkShareCopy