וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת־נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא׃
רבינו חננאל
ויעשהו עגל מסכה. יש עובדי ע"ז בגוונין הרבה. יש מי שפסלו צורת אדם. ויש שעשה צורת כרוב או צורת בהמה או חיה או עוף כענין שכתוב (מלכים ב' י"ז) ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל. ואנשי חמת עשו את אשימא. והעוים עשו את נבחז ואת תרתק. והספרוים שורפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך. כולן שמות פסילים הם. סכות בנות. תרנגולות ואפרוחים. נרגל תרנגול הבר הוא השכוי. אשומא הוא חתול. נבחן כלב. תרתק חמור. אדרמלך קוף. ענמלך טווס. וקרוב אני לומר שנקראו הפסילם על שמות הכוכבים כענין שכתוב (עמוס ה') ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמכם ואת ככב אלהיכם אשר עשיתם לכם. סכת מלככם הם שמות הככבים. הוא שכתוב (ירמיה מ"ד) אנחנו מקטרים למלאכת השמים. קרא הככבים מלכות השמים. כיון צלמכם הוא הנקרא זחל שהוא שבתאי. ככב אלהיכם הוא משבעה ככבי לכת גם כן ויקרא כוכב חמה:
רש"י
ועמק סוכות אמדד. סוכות זה איני יודע מאיזה אומה היא לא ידעתי סוכות שבאו לו ישראל כשנסעו ישראל מרעמסס היכן הוא, ובפירושים אחרים מצאתי אחלקה שכם, אחזיר להם נחלת יעקב אביהם, ועמק סוכות אמדד, כשאחלקהו לישראל שכם וסוכות בקצה ארץ כנען היה כמו שמצינו תחלת ביאתו של יעקב לארץ דרך סוכות שכם, ד"א ועמק סוכות אמדד, סוכות לשון צורות ודמיונות כמו שנאמר ואת סכות בנות:
רש"י
שרגא דלבני - שורת לבנים גבוה לבנה על גבי לבנה והאש מכאן ומכאן ומעבירין עליו ואינו שורפו מדקתני לקמן המעביר עצמו פטור אלמא לאחר העברה הוא חי והא דאמרינן (לעיל סנהדרין דף סג:) גבי חזקיה שסכתו אמו סלמנדרא לאו למולך היה אלא לאלהי ספרוים דהתם שריפה כתיב: