פרשנות מצטטת על מלכים ב כא:יג

קו, תחלת הוראתו חוט מתוח ע"י משקולת של עופרת, שהבנאי מותח על הקיר כדי לבנותו נִצָב עומד ביושר, ולא יהיה הקיר נטוי (piombo, piombino), כטעם ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת (למטה כ"ח י"ז), והושאל אח"כ להורות החק והגזרה אשר על פיהן יסודר מעשה או מעשים מה, כמו ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקולת בית אחאב (מ"ב כ"א י"ג) הטעם אעשה לירושלם כאשר עשיתי לשמרון ולבית אחאב, וכן ונטה עליה קו תהו ואבני בהו (למטה ל"ד י"א) גזרה של שממון. ואבני כמו משקולת, כטעם לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן (דברים כ"ה י"ג), וכן צו לצו קו לקו (למטה כ"ח י') קו קרוב בענינו לצו, כלומר נימוס וסדר הנהגה. וטעם כפילת קו קו כטעם בדרך בדרך אלך (דברים ב' כ"ז) שענינו אלך תמיד בדרך בלי לנטות ממנה ימין ושמאל; אף כאן גוי קו קו, גוי ההולך בשיטתו ונוהג מנהגו בלי לנטות ממנו, כלומר שמקיים מזמותיו ואין מי שֶיָפֵר אותן.

חוט המשקולת. בערוך וכן (ישעיהו מ״ד:י״ג) יתארהו בשרד תרגומו משר ליה במשקלתא חוט הוא ובראשו אבר שהוא עופרת והוא ביד הבנאים ומורידין אותו כנגד הכותל לראות שלא יהא עקום כדכתיב (מלכים ב כ״א:י״ג) ואת משקולת בית אחאב:

שמנים ממוחים, משרש מחה, מל' כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה (מ"ב כ"א י"ג), אכלה ומחתה פיה (משלי ל' כ'), וכן למטה ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים, לשון קנוח, והטעם מאכלים שכל האוכל אותם מקנח את הכלי לטוב טעמם, ודוגמת זה בלשון איטלקי leccume, leccornia, ובלשון אשכנז Leckerbissen. והמפרשים כלם פירשו ל' מוח, ונ"ל שלא יתכן להזכיר מוח העצמות בסעודה של כבוד, כי עצם לא ישברו בה; ואם נפרש מאכלים מבשר בהמות בריאות שעצמותיהם מלאו מוח, אין זה ענין מוסיף על מלת שמנים, גם היה ראוי שתהיה מלת שמנים סמוכה; ודקדוק מלת ממוחים, בינוני פֻעל משרש מחה, וכמו שמצאנו משרש מחה ימחאו כף בא"לף, כן נכתב ממוחים במקום ממוחאים, כמו פתאים ופתים.

ומחתה פיה - מקנחת פיה של מטה כמו כאשר ימחה הצלחת (מלכים ב כ״א:י״ג) כמי שמקנח את הקערה:

ומחתה. כופה פיה למטה כדכתיב כאשר ימחה הצלחת מחה והפך על פניה: