וְלֹֽא־הֹסִ֥יף עוֹד֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָצֵ֖את מֵֽאַרְצ֑וֹ כִּֽי־לָקַ֞ח מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֗ל מִנַּ֤חַל מִצְרַ֙יִם֙ עַד־נְהַר־פְּרָ֔ת כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר הָיְתָ֖ה לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ (פ)
מלבי"ם
ערכו, יצייר במליצתו שמצרים לא יתחיל עוד לצאת למלחמה כלל, כמ"ש (מ"ב כ"ד ז') ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת, ואומר אליו שיערכו מגן וצנה ויגשו למלחמה, ומוסיף או עכ"פ אסרו הסוסים והפרשים יעלו עליהם לרכוב, והתיצבו בכובעים כאילו מתחילים לצאת, הגם שלא יגשו למלחמה עצמה, או עכ"פ מרקו הרמחים ולבשו הסריונות כמי שעושה תחילת ההכנה:
מלבי"ם
ונתתי הנה מצרים נחרבה כמה פעמים ופרעה היה מושל תחלה עד נהר פרת, והכהו נבוכדנצר במלוך יהויכין (כמ"ש במ"ב כ"ד) וכן בשנה הרביעית ליהוקים, הכהו בכרכמיש (כמ"ש בירמיהו מ״ו:ב׳), ואח"כ יצא שלישית בעת שצרו על ירושלים ושב לארצו (ירמיהו ל״ז:ז׳), וכל זה היה חוץ לארצו, וע"ז אמר במשל שיתן חחים בלחייו כמו שמושכים הדק הגדול בחחים שלא ברצונו כי אז יצא ממצרים בהכרח ע"פ גזרת ה' להענישו, והמשיל שידביק בקשקשותיו כל דגת יאוריו, היינו שריו וגבוריו, יעלהו מתוך יאוריו, ר"ל שיצאו חוץ לארצו שבארץ היה בטוח משא"כ כוץ לארצו נדמה כדג בעלותו מן היבשה שהוא חלוש ורפה כח, וכן ( אעלה) דגת יאוריך ( אשר) בקשקשתיך תדבק:
רש"י
עליו עלה נבוכדנאצר. כי לא יכול פרעה לצאת מארצו כמו שכתוב (במלכים ב כ״ד:ז׳) ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר למלך מצרים שנצח בשנה הרביעית בכרכמיש של נהר פרת כמפורש (בירמיהו מ״ה:א׳):
תוספות
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
והנה לא חובשה. מאותו היום והלאה כמה שנאמ' בספר מלכים (מלכים ב כ״ד:ז׳) בסופו ולא יסף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנהר פרת עד נחל מצרים ובסגנון זה נתנבא ירמי' גם הוא על אותה המכה בלשון רפואה אין לה שנאמר (ירמיהו מ״ו:י״א) עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרבית רפואות תעלה אין לך:
רש"י
לשנות את דרכך. לעזוב אותי ולסמוך על מצרים לעזרה בימי יהויקים וצדקיהו (לקמן ל"ו):