פרשנות מצטטת על מלכים ב כ:ד

בכל צרתם לא צר, אחד מאותם הכתובים לא וקריין לו, ורב המפרשים התחכמו לפרש גם הכתיב, והישר שבכלם הוא פירוש Coccejus ואחריו רוז' שפירשו כמו ויהי ישעיהו לא יצא חצר התיכונה ודבר ה' היה אליו (מ"ב כ' ד'), אף כאן בכל צרתם עדיין לא צר להם, וכבר מלאך פניו הושיעם; אמנם גם הפירוש הזה רחוק, כי תשאר מלת צר בלא למ"ד, והי"לל לא צר להם, מלבד כי באמרו בכל צרתם כבר יש במשמע שצר להם; והנה אין לנוס מלפרש לו בו"יו, אחר שמצאנו לא הגדלת השמחה (למעלה ט' ב'). הוא עשנו ולא אנחנו (תהלים ק' ג'), ואחרים שאין ספק בהם שהענין לו בו"יו, אף כאן לו צר, על דרך עמו אנכי בצרה, וכן פירש הרא"בע ולפניו חכמי התלמוד (תענית י"ו וסוטה ל"א).

כֵּלֵה נְבוּאָתְךָ וְצֵא. קשה מאי כלה והלה כלה נבואתו, שאמר לו כל מה שראה בעבורו? ונראה לי בס"ד כי באמת חזר הדיבור אל ישעיה באותו מעמד שבעודו שם (מ"ב כ' ד') וְלֹא יָצָא חָצֵר הַתִּיכֹנָה וּדְבַר הֳ' הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ וכו', ולכן נראה שחזקיהו ידע ברוח הקודש שיש לו נבואה אחרת עליו עתה, לכך אמר לו 'כלה נבואתך וצא', כלומר אני רואה שעדיין יש דברים אחרים שלוחים אלי על ידך, ולכן אל תמהר לצאת אלא כלה נבואתך החדשה וצא, או אפשר אף על פי שלא ראה זה ברוח הקודש, הוא היה לו בטחון גדול בהשם יתברך שישמע תפלתו וישלח דבר נבואה חדשה לטובה אליו על ידי ישעיה הנביא ע"ה, וכאשר היה באמת.