פרשנות מצטטת על משלי ב:ג

זה סיני. שהתורה נקראת אֵם כאמרו (משלי ב, ג) כי אִם לבינה תקרא ואמרו חז"ל (עיין ברכות נז, א) אֵם:

על משכבי בלילות וגו'. דבר אחר על משכבי בלילות זה לילה של מצרים ^הר"ל גלות מצרים, שהגלות מכונה בשם לילה כמש"כ לעיל אות ב'. , בקשתי את שאהבה נפשי – זה משה ^וענין החיפוש שבקשו את משה ומה שמסיים בקשתיו ולא מצאתיו, יתבאר ע"פ המבואר במ"ר לעיל פרשה ב' פסוק ט' ובכ"מ שהיה משה נכסה מישראל במצרים ג' חדשים [מפני שלא מצא עוד את העת מוכשרת להראות להם] ולכן היו מבקשין אותו. , מצאוני השומרים הסובבים – זה שבטו של לוי ^זשהיה חפשי משעבוד, כנודע, וגם משבטו היו המורים בישראל, ולכן היו הם שומרי משמרת הקודש וסובבים במחנה. . אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי – זה סיני ^חיכונה בשם אם ע"ש התורה שנתנה עליו ועל שם הכתוב (משלי ב') כי אם לבינה תקרא, דקאי על התורה. , ואל חדר הורתי – זה אהל מועד שמשם נתחייבו ישראל בהוראה ^טנראה דר"ל שמשם יצאה ונתקיימה הוראה לישראל, וכמש"כ וקמת ועלית אל המקום וגו' ועשית ככל אשר יורוך, ומבואר בירושלמי מכות פ"ב ה"ו שסנהדרי גדולה ישבו אצל המזבח, ועיין לפנינו בתו"ת ר"פ משכטים. .
(שם)

אשה כי תזריע וילדה זכר. אשה מזרעת תחלה יולדת זכר ז"ש (תהלים פה) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף אמת שהוא זכר הוא צומח מן הארץ ר"ל כשארץ מזרעת תחלה ומקדמת וצדק שהיא נקיבה כשהזרע נזרע מן שמים שהוא זכר וכן (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ תלה הנקיבה באב כי חכמה נקראת אב כמ"ש אב בחכמה ובינה נקראת כמ"ש (שם ב) כי אם לבינה תקרא ז"ש כונן שמים בתבונה וכן אמרו רז"ל אוירא דא"י מחכים ר"ל השכינה שהיא בת של אברהם מצד חכמה: