פרשנות מצטטת על משלי ג:יב

את ארם. את זה נקוד סגול והוא במאריך בלא מקף שלא כמנהג וכן באו שנים אחרים כמו זה את גאון יעקב. את אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג׳:י״ב) רד"ק כאן ומסורת במזמור מ"ז ומשלי ג' ואכתוב עוד מזה באיוב סוף סימן מ"א:

ויש שיהיה ע"ד התמורה בעוה"ב הן הן יסורים של אהבה שאינן תלויין בעבירה כמ"ש חז"ל בפ"ק דברכות פשפש ולא מצא שום עבירה שיתלה היסורין בה בידוע שהן יסורין של אהבה שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח כדי להרבות שכרו בעוה"ב יותר מכדי זכיותיו:

כי לא בחרבם ירשו ארץ את הארץ ולא זרועם הושיעה להם אבל ימינך וזרועך ר״ל כחך ואור פניך המגיע להם מהודך ומהשגחתך כי רציתם ר״ל רצית בהם ונלחמת מלחמותיהם. או נפרש כי השלמתם מלשון והרצת את שבתותיה (ויקר׳ כז לד) וכן לדעתי וכאב את בן ירצה (משלי ג יב) ואור הפנים הוא משל לישועה המגעת מאתו ית׳.