פרשנות מצטטת על משלי ג:יח

כוונת המזמור לשבח מעלת החכמה ושהיא תכלית שלימות האדם ושראוי להיות כל פעולותיו פונות אל זה התכלית הנכבד. ומלת אשרי היא מענין ותומכיה מאושר (משלי ג יח) אזן שמעה ותאשרני (איוב כט יא) והמלה נאמרת לעולם בלשון רבים אשרי אשריו אשריך ישראל (דברים לג כט) מפני שהיא אמורה על קבוץ הצלחות שאין דרך לאשרו להצלחת דבר אחד אלא א״כ אותו דבר כולל הצלחות רבות. ויחס בענין שלוש כתות כל אחת בלשון מיוחד בפני עצמו וכן ההתדבקות בהם ויחס לכל אחת מהם לשון מיוחד וכן באיכות הנהגותיהם והכתות הם רשעים וחטאים ולצים וההדבק בהם הוזכר בלשון הליכה ועמידה וישיבה והנהגותיהם הוזכרו בלשון עצה ודרך ומושב ורבותי׳ ע״ה שאלו וכי מאחר שלא הלך מהיכן עמד ואם לא עמד מהיכן ישב אלא מלמד שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב. נראה שההליכה אצלם היא הליכת הרגל בלא שום עכוב בעולם והעמידה היא עכבה מועטת כאדם ששוהה שם בעמידה והישיבה היא עכבה תמידית כאדם שיושב עמהם וחברתם תביא לעמוד בדרכם ולאחוז מדותיהם עד שבסוף ישב במושבם כמוהם.

ובקע עצים יסכן בם כל מאן דלעי. דרש עצים (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה [מכלול יופי]:

ובאוצר החיים פ' תרומה דרי"ג ע"א וזה לשונו, ידוע ממרן אלקי הבעש"ט זי"ע שכל מקום שתופס חלק אלהי הכל בכלל, והבן מאוד עומק דבריו כגחלי אש, עכ"ל, [והובא דבר זה בספר חרדים בסוף מצוות התלוייות בארץ ישראל, וז"ל לפי שכללות התורה שהם תרי"ג מצוות נקרא עץ חיים כדכתיב (משלי ג') עץ חיים הוא למחזיקים בה והאוחז ענף אחד מן האילן יפה אוחז בכולן שכל שאר ענפים נמשכים אחר אותו ענף שכולם גוף אחד כו' ע"ש].