אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל ידיך [יָדְךָ֣] לַעֲשֽׂוֹת׃
ברטנורא
השוכר. והטעו זה את זה. אחד מן האומנין ששלחו בעה״ב לשכור את חביריו והטעה אותם, כגון שאמר לו בעל הבית לשכור כל א׳ בארבעה דינרים ליום, והלך הוא ושכרם בשלשה, אין להם עליו אלא תרעומת, דהא סבור וקביל בשלשה, אלא שיכולים לומר לו לית לך אל תמנע טוב מבעליו. פירוש אחר, הטעו זה את זה, שחזרו בהם ולא רצו ללכת לעשות מלאכתו של בעה״ב כמו ששכרו עמו, או בעה״ב חזר בו כגון שאמר להם אי אפשי בכם בבוקר קודם שילכו אצל המלאכה:
מגלה עמוקות
הזיו לך. הוא מתקנת עזרא ובית דינו (שם דף יח) שהיו ק"ך זקנים והם הם שתקנו ח"י ברכות על הסדר (סנהדרין כא) עזרא היה מקבל ממשה רבינו כ"ב כי ראוי היה שתנתן על ידו התורה אפ"ה נשתנה הכתב על ידו כי הוא אהר"ן והוסיפו אח"כ על שמו כ"ב ונקרא עזרא לפי שהוא היה כ"ב דורות ממשה רבינו כשם שאליהו הוא מקבל השמיני לפי שהוא מלאך הברית הניתנה בשמינית הלי"י תגמלו זא"ת שנסתלק ו' מן חורב ומן וזאת התורה ונשאר זא"ת שהוא לעולם מורה על מד"הד שחת לו באותה שעה שחטאו בעגל שעשה בו' שעות נסתלקה ו' ואומר שם (שמות לב) שחת עמך גרמו באותה שעה שנסתלקו תפילין מן יד כהה בזוהר בראשית ע"פ (שם לג) ויתנצלו בני ישראל את עדים הם תפילין ז"ש צור ילדך ת'ש'י ת"פילין ש"ל י"ד. עם נבל לשעבר ולא חכם להבא מה ענין לשעבר ולהבא ע"ד (ישעיה א) ידע שור קונהו בילקוט (שם) ישראל לא ידע לשעבר (שם) עמי לא התבונן להבא ידוע שכל הדברים הטבעיים כל אחד בטבעו מתנועע אל מרכיז כמו יעקב ועשו (הושע יב) בבטן עקב את אחיו יעקב רץ לקראת ב"כנ וב"מד ועשו לעע"ז וכן מגע עכו"ם שלא בכוונה ביין שהוא אסור הנה השור ידע קונהו ומתנועע אל אביו שבשמים כמו שמצינו בפר של אליהו שלא רצה לילך עד שהניד לו אליהו ששם שמים מתקדש על ידו וכן חמורו של בלעם לא רצה לילך לעקור אומה סל ג' רגלים שבזכות זה אוכלים הגוים כל השנה מתמצית של ישראל ולפי שבלעם רצה לעקור ישראל שהם אבוס של כל העולם שממנו אוכלים כל האומות א"ל המלאך זה שלש רגלים שאינו מכיר אבוס שלך שבשבילם אתם אוכלים ז"ש (במדבר כג) הן עם לבדד ישכון שיש להם הנהגה אחרת ע"פ השגחה (שם) ובגוים לא יתחשב ואותה השפע שיורד לעולם בשבילם לא יתחשב לכלום נגד תענוג רוחני שיש להם זולת הנהגה הטבעית אשר הגוים מסורין תחתיה ז"ש ישראל לא ידע על לשעבר שהקב"ה בראו וקנאו כמו השור עמי לא התבונן על להבא שהקב"ה יקח מזונו ואבוסו ממנו ז"ש עם נבל שמנבל וכפוי טובה (תהלים יד) אמר נבל בלבו אין אלקים ואינו יודע לשעבר שהקב"ה בראו וקנאו עמי לא התבונן להבא שיקח מענו אבוסו ואין לו מזון ז"ש הלא הוא אביך נגד לשעבר אמר קניך נגד להבא אמר עמי לא התבונן שיקח ממנו פרנסתו ז"ש הוא עשך ויכוננך בכל מיני מאכלים מלשון (שם סה) תכין דגנם. או יאמר נגד חשובי הדור ישראל לא ידע שאין מכירין אביהם שבשמים שהוא קונם עמי לא התבונן למוכיח שמוכיח אותם ואינם רוצים להתבונן אבוס בעליו שהם ת"ח שממנו אוכלין כמ"ש בזוהר פ"פ (דברים ך) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות שהשכינה אוכלת ממנו כמ"ש (שיר ד) רעיתי פרנסתי שהוא מפרנס תתאין ועילאין ז"ש אבוס בעליו שת"ח הן הן אבוס של הקב"ה שהוא בעליו כמ"ש בזוהר משפטים ע"פ (משלי ג) אל תמנע טוב מבעליו זה הקב"ה ושכינתיה דאינון בעליו דאורייתא עז"א עם נבל אטר בלבו אין אלקים ולא חכם ז"ש שאינו רוצה לשמוע קול חכם הלא הוא אביך על הקב"ה הוא עשך בכל דור ודור בכל מיני בסים וכן ונתן לו חכמים ויועצים: