פרשנות מצטטת על משלי ג:כח

אַל־תֹּ֘אמַ֤ר לרעיך [לְרֵֽעֲךָ֨ ׀] לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ׃

נתיב חסד

קודם שקיעה. הטעם כנ"ל דשמא מן התורה הוא לילה בשקיעה. ומה שכתב בספר החינוך במצוה תקפ"ח וזה לשונו: והשוכר בערב שבת, ונדחה מלפרוע השכר בשביל שבת, יש לדון בזה שאינו עובר עוד בשל תורה, הואיל ואידחי אידחי, אבל חייב מדבריהם משום (משלי ג' כ"ח): אל תאמר לרעך לך ושוב וגו', עד כאן לשונו, אפשר דבמקומו היה המנהג לעשות עד שקיעת החמה, או דמיירי שלא השיג המעות לפרוע עד שקיעת החמה.
שאל רבBookmarkShareCopy

נתיב חסד

אינם עוברים. היינו אפילו בלאו דאל תאמר לרעך (משלי ג' כ"ח).
שאל רבBookmarkShareCopy

חפץ חיים

(י) אינו עובר עליו. פי' בלאו זה של "לא תלין" אלא עד בקר ראשון (דעד בקר קרא יתירא הוא דממשמע שנאמר "לא תלין" יודע אני שהוא עד בקר דכל לינה שבמקרא לינת לילה הוא) אבל עובר משום בל תשהה והוא מה שאמר הכתוב (משלי ג, כח) "אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך":
שאל רבBookmarkShareCopy