פרשנות מצטטת על משלי ה:יט

שגיון לדוד וכו׳ שהוא אחד מכלי הניגון ולרוב עריבתו היה קרוי שגיון כלומ׳ שכולו תענוג מלשון באהבתו תשגה תמיד (משלי ה יט) וענין המזמור התבאר בתוכו שהוא על עניני כוש בן ימיני ונראה שהיה אוהב לו. ורז״ל פירשו שעל שאול אמרו וכן נראה ומפני שהטיח דברים כנגדו ביותר מדי לא רצה לפרסם לכתוב שמו בהדיא גם במדעך מלך אל תקלל (קוהל׳ י כ) וכן הוא ג״כ בדרש וקראו כוש על שם יופיו כדרך האשה הכושית (במדבר יב) או קראו כן לדמיון שכמו שהכושי לא יהפוך עורו כן שאול לעולם לא היה יכול להתפייס בענין דוד ולהוציא שנאתו מלבו והוא שאמר על דברי שדברים הרבה היו לו עמו והרבה פעמים התנכל עליו להמיתו ודברי פירושו עניני כמו על דבר הצפרדעים וכן ימיני על שהיה משבט בנימן.

אילת השחר. שם כלי שיר, ד"א על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר ז י'), ורבותינו דרשוהו באסתר, ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה):

* שוגה בו - כמו (משלי ה יט): באהבתה תשגה תמיד.