עַֽווֹנוֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
מגלה עמוקות
וישב יעקב. ראוי היה אבינו יעקב לירד בשלשלאות של ברזל. וקשה התחיל בשלשלאות של ברזל והביא ראיה מפסוק (הושע יא) בחבלי אדם אמשכם היה לו לומר ראוי היה למשוך בחבלים. אבל הענין נרמז כאן חטא של גלות מצרים הוא בא מן אד"הר ולפי שיעקב תיקונו ושופריה של אד"הר לכן היה ראוי לירד להוציא אותם מכור הברזל שהיה מצרים כור של ברזל לכן המשיל במדרש משל לנפח' ז"ש בחבלי אד"ם ר"ל החבל ושלשלת קשור מן אדם הראשון וזה קדם הירידה ליעקב דווקא שהוא שופריה דאדם (משלי ה) ובחבלי חטאתו יתמוך (תהלים קיט) חבלי רשעים עודוני. הקב"ה עשה (שם טז) חבלים נפלו לי בנעימים (דברים לב) יעקב חבל נחלתו (שמואל א י) חבל נביאים (תהלים טז) אף נחלת שפרה עלי ר"ל לפי שיונק יוסף מן יצחק "קץ "חי עלמין כשישב יעקב בארץ מגורי אביו קפץ עליו רוגזו של יוסף קפץ באף לא אמר חטאו של יוסף אבל רמז רוגזו של יוסף הוא סוד יניקת יוסף מן רוגזו של יצחק (קהלת ב) אף חכמתי עמדה לי דרז"ל חכמתי שלמדתי באף עמדה לי וכן אני אומר שאמר יעקב אף נחלת ר"ל נחלת יוסף שהיא נוטה קצה לאף שפרה עלי כי לטובתו נשברה רגל פרתו ר"ל (בראשית מט) בן פורת יוסף שראוי הי' יעקב לירד בשלשלאות וגרמה זכות שבא לשם ע"י פרות שחלם לפרעה לכן מדמה במדרש משל לפרה שרוצים לשחוט אותה בבית המטבחיים שלוקחין העגל והיא תבא אחריה וכן (ירמיה מו) עגלה יפיפיה מצרים שירדו למצרים כדמיון עגל ז"ש אף נחלת ראוי היה באף רק זכות שפרה עלי קרי בי' פרה. ע"י פרה בא לשם ולפי שמצרים הוא זכור הברזל שכן מלך מצרים עולה הכי בראשית לז) וישלחהו מעמ"ק חברו"ן ג"כ נתאמץ מענין י' פ' אהי"ה שהוא מנין עמ"ק וי"פ הוי"ה מנין חבר"ן ושניהם יחד עולים כו"ר הברז"ל והוא סוד (שם) וישאו עיניהם והנה נושאים נכא"ת הוא ג"כ עולה שניהם יחד עולים כו"ר הברז"ל עם הכולל שניהם יחד וכן נכא"ת עולה אהי"ה וי"פ הוי"ה במילוי אלפין:
מגלה עמוקות
מזמור (תהלים קמ) שאמר דוד על יעקב שאמר על עשו לפי שיניקתו מן תרין גוליורין אף וחמה ועליה אמר (משלי יח) א"ח לצרה יולד נוטריקון אף וחמה. אף וחמה בגי' ק"מ לכן כשהגיע למספר תרין גוליורין אילין שהם כלליה דחשבון שמורה במספר זה בישראל לא קם אבל בא"ה ק"ם ומנו בלעם שהוא כולל (תהלים קמ) חלצינו ה' מאדם רע שקם לפגוע בנפשו (שם ו) שובה ה' חלצה נפשי וכנגד ממונו שרצה ליקח (שם קמ) מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו רעות בלב וישטום עשו בלבו חלצני ה' מאדם רע זה ישמעאל מימין פרא אדם מאיש חמסים זה עשו ועל תרין סיטרין אילין משני צדדים גם מה שאמר וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ויקח מחלת בת ישמעאל כנגד הבריות הגיד זה הטעם אבל כוונתו היתה פנימות מאחר שראה שיעקב הוא קו האמצעי וא"א לעשו שהוא מצד שמאל ליקח אל צד ימין מן הקליפות לבוא עליו משני צדדין מצד שור ומצד חמור דסיטרא אחרא כמ"ש יעקב לעשו (בראשית לב) עם לבן גרתי ואחר עד עתה ואין אני מתיירא מתרין גוזרין דדינא דבחולקך שהם שור וחמור שעליהם אמרה תורה (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו שלא לזווג אותם יחד ואשריכם ישראל בזמן שהם עוסקים בתורה ובג"ח הם (ישעיה לב) משלחי רגל השור וחמור ז"ש יעקב כאן אשר חשבו רעות בלב בשעה שאמר בנות כנען הם רעות בעיני אביהן לא היתה כוונתו כמו שהגיד לכל אדם רק כל היום יגורו מלחמות כי כוונתו היתה לזווג עם נחש אשת זנונים ז"ש (תהלים קמ) שננו לשונם כמו נח"ש חמ"ת עכשוב עד תשוב חמת אחיך תחת שפתימו סלה שמרני ה' מידי רשע הצילני מיד אחי מיד עשו הידים ידי עשו בידים שלו או על ישמעאל פרא אדם ויד כל בו מאיש חמסים זה עשו או על שר שלו מלמעלה ועליו מלמטה. (שם) אשר חשבו לדחות פעמי הלך ושכר מכס של מצרים גם שם היתה כוונתו מאדום כח סמאל ז"ש (בראשית לב) והוא הולך לקראתך על סמאל וארבע מאות איש עמו הוא מחנה של מצרים ת' פרסה כמו שבשעה שיצאו ממצרים הלך שר של מצרים (שמות יד) ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים הם מחנה דאוזיף לי' סמאל כדאי' בזוהר טמנו גאים פח לי השב גמול על גאים הם תרין סיטרין אילין שמתגאים על כל שבעים שרים שלמעלה כי ע"ב שרים הם מימין רוכב ישמעאל על ל"ה שרים ימינים ויניקתו מצד אברהם אשר עליו אמר (בראשית יז) לו ישמעאל יחיה לפניך על ל"ו שרים שלו ומצד שמאל עומד עשו ויניקתו מצד יצחק אביו שאהב אותו יצחק ורוכב על ל"ה שרים שמאלים וסי' (הושע י) חל"ק לב"ם עתה יאשמו שכנגדן צריכין להיות ל"ו צדיקים בישראל בח"ל ול"ו צדיקים בא"י ולכן נקראו שני"ם אלו גאים שהם מתגאין מתרין סטרין פח לי וחבלים הוא סוד (ויקרא טז) שני גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל (דברים לב) יעקב חבל נחלתו (תהלים טז) חבלים נפלו לי בנעימים אבל (שם קיט) חבלי רשעים עודני (משלי ה) ובחבלי חטאתו יתמוך (ישעיה ה) מושכי העון בחבלי שוא. גם (תהלים קמ) פרשו רשת לרגלי במדרש מקום חמי טבריא שנעל עשו שם שהוצרך יעקב לעבור שם ולא היה יכול עבור המים והקב"ה הזמין לו מקום אחר ז"ש פרסו רשת ליד מעגל מוקשים שתו לי סלה ה היה הפח כלול מאש וממים שהם ב' מדות אלו עשו אש וישמעאל מים. ועז"א (תהלים סו) הרכבת אנוש לראשינו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. (שם קמ) אמרתי לד' אלי אתה (שם קיח) אל ד' ויאר לנו שתי שמות אלו ולפי שיעקב והנה ד' נצב עליו אנכי אלהי אברהם אביך לכן פתח באלו שתי שמות (שם קמ) האזינה ד' קול תחנוני (שם ד) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם זה שהוא של אלהי יעקב ואח"כ אמר (שם קמ) אלהים אדני עוז ישועתי שהם מסיטרא דדינא תרווייהו אלהים מדת הדין הקשה אדני מדת הדין הרפה ז"ש אף על פי ששניהם הם עכ"ז הם ישועתי והוא סוד תרין בתי דינין עילאה ותתאה ובאלו ארבע שמות מנהיגהקב"ה את העולם שהיא מרכב"ה שלימ"ה אברהם יצחק יעקב דוד שלשה היו בסוד (תהלים נ) אל אלהים ד' דבר ויקרא ארץ שהוא שם של אדני שהוא במלכות שנקראת ארץ אדון כל האדונים ד' שמות אלו הם בגי' יצחק והן הן שלשה עדרי צאן שראה יעקב רובצים ואבן גדולה הוא אדני על פי הבאר כלול ארבעתו. (שם קמ) סכותה לראשי ביום נשק על שם שנקרא ישראל כמ"ש בפ' בראשית הוא ישופך ראש ר"ל כשנקרא ישראל שהוא השם תמן ראש אזי הנחש הולך ואין לו תקומה לפני ישראל ז"ש סכותה לראשי שאז כבודי ומרים ראשי: (שם) אל תתן ד' מאויי רשע שרצה להרוג את יצחק כמ"ש יקרבו ימי אבל אבי כדי להמית אח"כ יעקב ועז"א (בראשית לב) ויירא יעקב מאוד על הריגת אביו ויצר לו על הריגתו ועל הריגתו אמר (שם קמ) זממו אל תפק ימוטו עליהם גחלים באש רשע שהאביק עם יעקב הוציא סמאל אש מן הארץ ויעקב השיב אני כולו אש ז"ש ימוטו עליהם גחלים באש ובזה יפילם במהמרות בל יקומו (שם) חלצני ה' מאדם רע זה עשו מאיש חמסים תנצרני זה לבן שהחליף משכורתו עשרת מונים בעולם היצירה זעיר מקנן תמן דאיהו יעקב יש בו שם של מה הוי"ה במילוי אלפין ושם של אהי"ה במילוי אלפין אלף הא יוד הא בגי' קמ"ג שניהם עולים פק"ח עיניך וראה ויפגע במקום וילן שם מנין חלצנ"י ד' מאד רע בעולם היצירה תמן מרכבה דילי' כמין חתיכה מרובעת כדאיתא בכנפי יונה מאיש חמסים תנצרני בעולם עשיה תמן (שמואל ב כג) שמנה מאות חלל חרב שהרג דוד מנין תנצרנ"י וס"ת מרומזין תלת קטרין של מלאכו של עשו "שטן "מלאך המות יצר הרע מסית ומסטין וממית (תהלים קמ) חלצני ה' "מאדם "רע קרי רחי"ם וטחני קמח שלשה בתי דינין שבג' עולמות בגי' חר"ן שלשה פעמים אלהים. (שם) אשר "חשבו "רעות ר"ת אחר טוב תתי אותה לך מתתי לאיש אחר. "חשבו "רעות "בלב ר"ת חרב פתחו רשעים ולא נתנו ד' להרע לי לא בגופי ולא בממוני רעות ליקח ממונו יגורו מלחמות גופו שננו לשונם כמו נחש נחשתי ויברכני ד' בגללך. ידעתי כי יעשה ד' דין עני משפט אביונים כי כבר השיב הקב"ה לדוד אפי' אתה מקימני כמה פעמים איני קם אימתי אני קם כשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שלוקחים גופן וממונם וכמ"ש יעקב עם לבן גרתי בגלות ואחר עד עתה עד (תהלי' יב) עתה אקום יאמר ד' כי גם לבן רצה להרוג את יעקב דברים כו) ארמי אובד אבי גם לקבל ממונו: תהלים קמ) יפלו במהמרות בל יקומו, לפי שאמר לאביו יקום אבי השיב לו הקב"ה יקום אלהים ויפוצו אויביו ולכן לא יקומון רשעים במשפט. חלצני ד' מאדם רע בו נרמזו שבע שמות של עני. ויצא יעקב מבאר שבע שבא עשו ולקח כל ממונו שנקרא בשבע שמות "מסכן "דל "מך "רש "עני "אביון "דך מאיש חמסים שלקח כל אשר לו וכן הוא בלעם שכל כחו בפיו איש לשון בל יכון בארץ בל שיניקתו מן ב"ל ואחריתו עדי אובד ונעשו מעצמיו נחשים כדאיתא בזוהר פ' בלק ז"ש בל יכון בארץ שגם קבורה לא היתה לו גם עשו שהי' צד בפיו את אביו וכחו בפיו להסטין את בני האדם בל יכון בארץ. גם על הנחש שלע"ל הכל מתרפאין בג"ן חוץ מג"ן שהוא גבעוני נחש שאין להם רפואה. החמס ז"ש בל יכון בארץ. ז' מדורי גיהנם לקבלהון ז' רואי פני המלך שבע שמות של צדיקים ולמעלה מכולם ישרים אך צדיקים יודו לשמך לשבת בשבעה דרי עילאה היפך רשעים וישבו ישרים שהוא המרכבה וכה"א ישר יחזו פנימו:
רמב"ם
ר"ל שאתה נהרג בעבור שהרגת זולתך ואשר הרגך עתיד ליהרג הכוונה בזה המאמר שפעולות הרעות ישובו בראש עושיהם כמו שאמר עונותיו ילכדונו [את] הרשע וגו' ואומר בור כרה ויחפרהו ואמרו חכמים במדה שאדם מודד בה מודדין לו וזה דבר הנראה לעין בכל עת ובכל זמן ובכל מקום שכל מי שיעשה רע ויחדש מיני החמס ופחיתיו' שהוא עצמו יוזק מן הרעות ההם בעצמם אשר חדש מפני שהוא למד מלאכה שתעשה נזק לו ולזולתו וכן כל המלמד מעלה שמחדש פעל טוב מן הטובות יגיעהו תועלת הפעל ההוא מפני שהוא מלמד דבר שיעשה טוב לו ולזולתו ודברי הכתוב בזה טובים מאד אמר כי פועל אדם ישלם לו:
רש"י
ועתה העבר נא את עוון עבדך. עוון זה מלא בשני ווי"ן כלומר העבר נא על העון המלא שעשיתי וד' מלאים הן בקריאה וזה אחד מהם והשני (בתהילים נ״א:ז׳) הן בעוון חוללתי וכמפורש בויקרא רבה באשה כי תזריע (פי"ד ע"ש) אפילו חסיד שבחסידים א"א שלא יהא לו אחד בעבירה בלא נתכוין (אבא) והלא לא נתכוין אלא לצורך עצמו והשלישי עוונותיו ילכדנו את הרשע (משלי ח') עוונותיו המרובים והרביעי (במלכים ב ז׳:ט׳) ומצאנו עוון ועתה לכו ונבואה ונגידה בית המלך שאמרו אם לא נלך ונגיד את בית המלך יהיה עוון גדול כי יבואו עליהם אויבים: