פרשנות מצטטת על משלי ו:א

לקיים מה שאמר הוא בדבר שאין צריך לעשות בפועל כמו הבטחת לבן ליעקב אבינו שמה שילדו הצאן עקודים נקודים יהיה שכרו וכל הצאן היו ביד יעקב ואין צריך לבן לעשות דבר רק לקיים דבריו ולא למנוע ממנו ועל מה שצריך עשיה אמר ויעשה מה שערב והוא ג"כ לשון הבטחה כמו (משלי ו׳:א׳) אם ערבת לרעך:

ובפירקי ר' אליעזר הגדול ז"ל [פרק נ"א] רבן גמליאל אומר כשם שראשי חדשים מתחדשים ומתקדשים בעולם הזה כך יהיו ישראל מתחדשים ומתקדשים לעולם הבא שנאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו וחכמים אומרים שמים וארץ עתידין להתחדש ומה כתיב עליהן ונגולו כספר השמים (ישעיה לד ד) כאדם שהוא קורא בספר תורה וגולל אותו וחוזר ופותח וקורא וגולל אותו כך עתיד הקב"ה גולל אותו וחוזר ומחדש אותו למקומו שנאמר ונגולו כספר השמים. והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא ו) כאדם שהוא פושט טליתו והוא מקפל אותו וחוזר ופותח ולובש ומקפל אותו כך עתיד הקדוש ב"ה לקפל את הארץ וחוזר ופותח ומחדש אותו למקומה כבגד שנאמר והארץ כבגד תבלה זהו שנאמר כלבוש תחליפם ויחלופו (תהלים קב כז). ובברכות פרק אין עומדין אשר נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם לישראל בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלין כך שבועתך בטלה עכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול כשם ששמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים. ובמדרש משלי בני אם ערבת לרעיך (משלי ו א') אלו הן ישראל שבשעה שעמדו ישראל על הר סיני אמר להם הקב"ה אם נותן אני לכם תורה אתם מקיימים אותה אמרו לו הין אמר להם הקב"ה ערבים אני מבקש מכם אמרו לפניו נתן לך שמים וארץ אמר להם דבר מתבטל איני מבקש מכם למה שהן עתידים ליבטל. אמר להם יש לי ערבים טובים בניכם שאם אתם מקיימין דברי תורה אני מקיים אותם בידכם ואם לאו אני גוזלם מכם שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני (הושע ד ו'). הרי לך ראיות ברורות מדברי רז"ל גם הכתובים מורים כן בלא ספק כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא ו) וכתיב אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מד ו) ואם היה העולם מתקיים בלתי תכלה לא היה הוא יתברך אחרון כמו שלא היה נקרא ראשון אם היה ראשון אחר. וכתיב המה יאבדו ואתה תעמוד וכולם כבגד יבלו וגו' (תהלים קב כז). ואשר יביאו ראיה ממה שכתוב והארץ לעולם עומדת (קהלת א ד') וכן ויעמידם לעד לעולם (תהלים קמח ו') ידוע הוא כי מלת לעולם פעמים נאמרת על זמן קצוב כמו ועבדו לעולם רוצה לומר לעולם של יובל ופעמים נאמרת על אורך ימים בלי ידיעת קצבה אבל יש להם קצבה וסוף כמו יחי המלך דוד לעולם (מלכים א' א לא). ופעמים היא נאמרת על זמן שאין לו תכלית ואחרית כמו י"י ימלוך לעולם ועד. ומה שהוקשה להרמב"ם ז"ל יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד (תהלים קד ה) גם אמרו רז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק יש לפרש כי בל תמוט מוסב על הבורא יתברך או יש לפרש אין לו הפסק כל זמן קיום העולם אף כי לפי דעת רז"ל לא נגמר עולם ועד על אורך הזמן רק עולם ועד הוא שם לכסאו של הקב"ה הנקרא כן שנאמר כסאך אלהים עולם ועד (תהלים מה ז) וכן אמר בספר המרכבה כסאו של הקב"ה נקרא עולם ועד שנאמר כסאך אלהים עולם ועד. ולפי כוונתם יהיה פירוש הפסוק יסד הקב"ה ארץ על מכוניה בעבור שהכסא שנקרא עולם ועד לא יתמוטט כביכול לא נברא כסא הכבוד אלא בשביל הצדיקים שנאמר וכסא כבוד ינחילם (שמואל א' ב ח):

ובילדי נכרים ישפיקו, לשון אם ישפוק עפר שמרון (מלכים א' כ' י'), בכל ענין המצטרך להם לוקחים אנשים מן האומות, ומעשה ידיהם מספיק להם, ואם יהיו הדברים ההם עצמם נעשים על ידי ישראל לא יספיק להם, כי לרוב דבקותם במנהגי האומות נראה להם שאין שום דבר נעשה כהוגן אם הוא נעשה על ידי ישראל; וזה דבר מצוי בכל העמים המתחילים לאהוב המותרות והלוּקסוּס. ויונתן תרגם לפי הענין. ואמר ובנימוסי עממיא אזלין. ובשנת תק"צא פירשתי מלשון ויספוק את כפיו, על דרך שפירש רש"י באיוב (ל"ד ל"ז) בינינו יספוק, לשון רוב דברים והשמעת קול, ופירשתי כשהם מדברים באנשי הנכר הם מדברים בעליצות ובשמחה ובקול שאון, להרים קול בשבחם; ולפי זה אין טעם להפעיל. ורוז' וגיז' פירשו מענין תקעת לזר כפך (משלי ו' א'), שכורתים עמם ברית ומתחברים עמם, ואף אם תהיה זו הוראת ישפיקו, הנה אין מקום לב"ית ובילדי, והיה לו לומר ולילדי. ורא"בע ורד"ק פירשו ילדי נכרים, חכמות האומות וספריהם.