פרשנות מצטטת על משלי ו:כב

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א קעה:) בְּפָסוּק (משלי ו:כב) ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ״, כִּי הַדְּרָכִים אֲשֶׁר תַּעֲלֶה בָּהֶם הַנְּשָׁמָה בְּצֵאתָהּ מִן הָעוֹלָם הֵם חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת הַמְּלֵאִים גַּעֲרַת ה׳, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה הִיא מְאִירָה לְפָנָיו, כְּאָמְרוֹ (תהלים קיט:קה) ״נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ בַּתּוֹרָה תֵּלֵכוּ כִּי הִיא אוֹר לִנְתִיבַתְכֶם, אֲבָל זוּלָתָהּ עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי ד:יט) ״דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה״ וְגוֹ׳, גַּם נִקְרְאָה תּוֹרָה כִּי הִיא תּוֹרֵהוּ דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ.

לא צריכי נטירותא - תורתו משמרתו כדכתיב (משלי ו) בשכבך תשמור עליך:

הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. אדם שכזה מכניס את עצמו לסכנת נפשות. (בנוסחים רבים של המאמר נכתב: "והמפנה לבו", כאילו מדובר בעניין נוסף, שלישי, אך אנחנו העדפנו את הנוסח "ומפנה" לבו, שעל פיו מדבר ר' חנינא בשני עניינים בלבד: "הנעור בלילה" ו"המהלך בדרך".) הנחת היסוד של מאמרו של ר' חנינא אומרת כי התורה, והתורה בלבד, יכולה להגן על האדם בשעות ובמקומות של סכנה. הלילה נתפס בעולם הקדום – ולא מעט גם בזמנים אחרים – כזמן מסוכן יחסית, שבו מתחזקים כוחות השחור האורבים לאדם, שלא לדבר על פושעים למיניהם, והוא הדין בשהייה בדרך הבין־עירונית, כשאדם ההולך לבדו חשוף לסכנות רבות. באבות דרבי נתן (נוסח ב, לד) הובא כראיה לדברי ר' חנינא פסוק מספר משלי שהובן כעוסק בתורה: "בהתהלכך תנחה אותך ... בשכבך תשמור עליך" (ו, כב), ואולי פסוק זה עומד גם ביסוד מאמרו של ר' חנינא. – רבים הם המאמרים בספרות חז"ל הבנויים על תפיסת עולם כעין זו, כגון: "כל אומניות [=מקצועות] שבעולם אין עומדין לאדם [=מסייעים לו] אלא בנערותו, בזמן שכוחו עליו, אבל אם בא לידי חולי או לידי זקנה [או] לידי מידת הייסורין ואין עושה מלאכה – לסוף שמת ברעב; אבל תורה משמרתו לאדם מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו" (תוספתא, קידושין ה, טז). לאור מאמרים אלו יש להבין הרבה מדרך חייהם של בעלי המאמרים שדבריהם מובאים במסכת אבות. נראה שגם מי שאיננו שותף לתפיסת עולם דתית זו יסכים כי הבטלה, שגם עליה מדבר ר' חנינא, היא אֵם כל חטא וראוי לברוח ממנה כמפני אש. וראו מאמר דומה להלן ג, ט.