פרשנות מצטטת על משלי ז:ז

וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים נַ֣עַר חֲסַר־לֵֽב׃

רש"י

הטתו. לאותו חסר לב אליה:

שאל רבBookmarkShareCopy

פסוק קודם פרק מלא פסוק הבא