פרשנות מצטטת על משלי ז:יז

והפסידה הבכורה. דנִטלה הבכורה מראובן ונִתנה ליוסף, ואף על פי שנטילתה מראובן היה בחללו יצועי אביו כדכתיב בדברי הימים (א' ה, א), מכל מקום צריך טעם למה ניתנה ליוסף ולא לשמעון הקרוב אליו או ליהודה שהוא מלך, אלא על כרחך שבדודאים זכתה רחל לבכורה, והיינו זכותה שבקשה הדודאים לבשם יצועי יעקב על דרך (משלי ז, יז) נפתי משכבי כמ"ש הרמב"ן וזה לאהבתה משכבו להעמיד זרע ממנו, או מפני שמסגולתם להועיל להריון, ולכן בקשה אותם להשתדל במאמצי כחה בדרך טבעי בדרך הרפואות (יפה תואר). עוד יש לומר דכוונת מדרש זה אל מה דאיתא בבראשית רבה פרשה צ"ט (סימן ו) כי עלית משכבי אביך בשעה שהבאת דודאים והיתה אמך אומרת לאחותה המעט קחתך את אישי את עלית משכבי וחללת יצועי, ופירש שם היפה תואר כשנתפשרה לאה עם רחל שישכב עמה הלילה קפץ ראובן מיד ובלבל יצועי אביו שהיה בבית רחל כדי שיבא וישכב אצל אמו, ואף על פי שברצון רחל היה הדבר לא היה לו לראובן לטפל בזה שהוא גנאי שיבלבל יצועי אביו בידו, הרי מבואר דסבירא ליה דחילול יצועי אביו הוי במעשה הדודאים, ובחילולו יצועי אביו ניטלה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף שהוא מבני רחל, והיינו דקאמר לאה הפסידה דודאים ונשתכרה שבטים והפסידה בכורה ורחל נשתכרה דודאים ונשתכרה בכורה, שעל ידי מעשה דודאים בא ראובן לידי חלול יצועי אביו ומזה ניטלה הבכורה מראובן שהוא מבני לאה וניתנה ליוסף שהוא מבני רחל (נזר הקודש):

הַמֹּרִיָּה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ב:ב') הִיא יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב ג א) "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה". וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (תענית טז) שֶׁמִּשָּׁם יָצְאָה הוֹרָאָה לָעוֹלָם. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ב:ב') תִּרְגְּמוֹ עַל שֵׁם הַקְּטֹרֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹר וְסַמִּים, וְאִם כֵּן יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּהְיֶה מוֹרִיָּה אוֹ שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן מֵעוֹלָם עַל שֵׁם הֶעָתִיד. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ה:ז') כָּךְ אָמְרוּ, רַבָּנִין אָמְרִין לְמָקוֹם שֶׁהַקְּטֹרֶת קְרֵבָה, כְּמָה דְּתֵימַר "אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר" (שיר השירים ד ו). אֲבָל דַּעַת אוּנְקְלוֹס שֶׁאָמַר "אַרְעָא פֻּלְחָנָא" אֵינוֹ נִרְאֶה כֵן עַל הַמּוֹר שֶׁבַּקְּטֹרֶת, שֶׁאֵין לְשׁוֹן "פֻּלְחָנָא" עַל סַם אֶחָד מִסַּמֵּי אַחַת הָעֲבוֹדוֹת, וְלָמָּה לֹא אָמַר "לְאַרְעָא דִּקְטֹרֶת בֻּסְמִין". אֲבָל דַּעְתּוֹ לוֹמַר בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר יַעַבְדוּ שָׁם הָאֱלֹהִים, וְיִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְמָה שֶׁדָּרְשׁוּ בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (לא), אָמְרוּ, בְּאֶצְבַּע הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר לוֹ, זֶהוּ הַמִּזְבֵּחַ הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַקְרִיב בּוֹ, הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ קַיִן וְהֶבֶל, הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ נֹחַ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ", מִזְבֵּחַ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא "הַמִּזְבֵּחַ", הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ הָרִאשׁוֹנִים, עַד כָּאן. וְשֵׁם "מוֹרִיָּה" עֲשָׂאוֹ מִן מוֹרָא, שֶׁשָּׁם יָרְאוּ הָאֱלֹהִים וְעָבְדוּ לְפָנָיו. וְהַנָּכוֹן עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁהוּא כְּמוֹ "אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה", כִּי יִמָּצְאוּן שָׁם בָּהָר הַהוּא מוֹר וַאֲהָלִים וְקִנָּמוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ (ירושלמי פאה ז ג) קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ עִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ. אוֹ שֶׁנִּקְרָא כֵן לְשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה בְּכָאן קוֹרֵא שֵׁם הָאָרֶץ "אֶרֶץ מוֹרִיָּה", וְשָׁם (דהי"ב ג א) נִרְאֶה כִּי הַר הַבַּיִת לְבַדּוֹ יִקָּרֵא "הַר הַמּוֹרִיָּה", וְאוּלַי נִקְרֵאת הָעִיר עַל שֵׁם הָהָר הַהוּא אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ הַמֹּרִיָּה, וְהָהָר לְבַדּוֹ הוּא נִקְרָא מוֹרִיָּה. וְאַבְרָהָם יָדַע אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יָדַע אֶת הָהָר, וְלָכֵן אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהוּא יַרְאֶנּוּ אֶחָד הֶהָרִים שֶׁשָּׁם שֶׁנִּקְרָא כָּכָה. וְצִוָּהוּ לְהַעֲלוֹתוֹ בַּמָּקוֹם הַהוּא כִּי הוּא הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, וְרָצָה שֶׁתִּהְיֶה זְכוּת הָעֲקֵדָה בַּקָּרְבָּנוֹת לְעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר אָמַר אַבְרָהָם "ה' יֵרָאֶה", וְעוֹד כִּי לְמַעַן צִדְקוֹ הִגְדִּיל טָרְחוֹ וְרָצָה שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה אַחֲרֵי מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, כִּי אִלּוּ יַעֲשֶׂה כֵן בְּפֶתַע פִּתְאוֹם בִּמְקוֹמוֹ הָיְתָה פְּעֻלָּתוֹ בִּמְהִירוּת וּבֶהָלָה, אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיֶה אַחַר מַהֲלַךְ יָמִים כְּבָר נַעֲשָׂה בְּיִשּׁוּב דַּעַת וְעֵצָה. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ה:ו'), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נִסָּה אוֹתוֹ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִין הֲמָמוֹ וְעִרְבְּבוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת:

ונפת צופים. ומתק צופים ברויי"קאש בלעז ומנחם פתר ונפת לשון טפה וכן נפת תטפנה (משלי ה') נפתי משכבי (שם) (סא"א):