פרשנות מצטטת על משלי ז:יח

דודיך. ענין אהבה וחיבה כמו נרוה דודים (משלי ז יח):

טובים דודיך מיין. אף שבשעת גאולת מצרים לא יכולנו לסבול שיהיה הדיבור עמנו פה אל פה כדכתיב (שמות כ׳:ט״ז) ואל ידבר עמנו אלקים מ"מ בשעת הגאולה והעולם הבא שיהיה בחינת נישואין והיינו שיתדבק הנפש בהקב"ה וע"ז הזמן נאמר (חבקוק ב׳:י״ד) כי תמלא הארץ לדעת את כבוד ה' כמים יכסו על ים ואז נוכל לדבר עמו פא"פ (ומה שממשיל לכיסוי המים לים משום שכל הדברים יש להם גבול ויותר מהגבול א"א להכניס בו משא"כ במים המכסים לים אין לו גבול כי כל הנחלים הולכים אל הים בלי גבול כן לא יהיה אז גבול להשגתם) ולזה מכנין עכשיו התורה בשם יין כי כמו שהיין אף שאמרו חמרא וריחני פקחין מ"מ יש גבול לשתייתו וכששותה יותר מגבולו הוא משכר כן הוא עכשיו התורה שכשרוצה להשיג יותר מגבול נפגע או ימות כמו בן עזאי שהציץ ונפגע ובן זומא הציץ ומת משא"כ לעתיד שיהיה בחינת נישואין ואז יתייחד הנפש שהוא החלק עם הכל שהוא השכינה אז לא יהיה גבול להשגתינו ולא יכונה שוב התורה בשם יין רק בשם שמן שכל מה שמוסיפין שמן יותר מאיר ומריח יותר ולזה אמר טובים דודיך מיין כי דודים לשון נישואין וביאה כמו שנאמר (משלי ז׳:י״ח) נרוה דודים עד הבוקר וכמו (יחזקאל ט״ז:ח׳) הנה עתך עת דודים ואז תהיה התורה טובה מיין ויכונה בשם שמן. וגם יש הפרש בין יין לשמן כי היין אין לו רק טעם ואין נהנה בו רק השותה משא"כ שמן מריח לאחרים ולכך אמר אח"כ לריח שמניך:

כי טובים דדיך. תניא, דברי תורה דומין זה לזה, דודין זה לזה, קרובים זה לזה, כמש"נ (פ' בהר) או דודו או בן דודו יגאלנו ^יטדריש דודיך בכנוי לתורה כפי שיתבאר. ומה שכינה דודיך בלשון רבים י"ל דדריש כמו שדרשו חז"ל (יומא כ"ח ב') עה"פ שנאמר באברהם וישמור משמרתי וגו' ותורותי, שתי תורות, אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבע"פ, וה"נ כן. ומפרש למה יכוון כנוי זה אל התורה – מפני שדומין זל"ז, דודין זל"ז וקרובין זל"ז, והבאור הוא, מפני שכל ענין שבתורה אפשר ללמד ממנו גם לענין אחר, אע"פ שלכאורה אין להם כל שייכות זל"ז, ייען כי עפ"י איזו סברא כללית והיקש הגיוני וכלל אחד שבזה ושבזה מתקרבים הענינים, כנודע. או שמכוין להדמיון והקורבה שמשתי התורות, שבכתב ושבע"פ זל"ז. והבאור הוא, כי כידוע יש שלש הוראות להשם דודים: א) לשני אנשים השוים בתכונת נפשם ובהלך רוחם, ועי"ז רצוים המה איש בעיני רעהו, וכמ"ש שתו ושכרו דודים (שיר ה' א'), וזהו שאמר דומין זה לזה. ב) לתענוגי איזו אהבה, וכמ"ש נרוה דדים (משלי ז' י"ח) וזהו שאמר דודין זה לזה. ג) לקרובי משפחה, וכמו שהביא הפסוק או דודו וגו' דשם איירי בדין גאולה בזכות קרבת משפחה, וזהו שאמר קרובים זה לזה, וכל הדברים האלה ישנם בד"ת. .
(שם)