אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֝קוֹלִ֗י אֶל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃
תוספות יום טוב
איש הר הבית. שר. כמו אליכם אישים אקרא (משלי ח') ל' המפרש דתמיד סוף דף כ"ז וכ"פ הר"ב במ"ג פ"ק דיומא:
פני דוד
א"נ ירמוז ונקדים מ"ש הרב זרע ברך ח"ג בסדר היום דף ב' ע"ד דרבותינו זכרונם לברכה כינו לת"ח בת כי אמרו דהתורה מגנא ומצלא מהחטא ומיצה"ר ואמרו דכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו והת"ח הוא מסוכן לחטוא יותר ופירשו המפרשים דאם הת"ח יושב באהל של תורה תמיד ואינו יוצא כי אם קור' ושונה זה הת"ח נשמר מהחטא אך אם מקיים יפה ת"ת עם דרך ארץ ויעסוק במשא ומתן ואז היצה"ר מתגרה בו ומסוכן יותר לחטוא ולכך מדמה הת"ח לבת שיושבת תמיד פנימה ע"ש באורך ולכן התורה פתחה בראשית שהוא צירוף אשרי בת כלומר שהתורה צריכה שיהיה הת"ח כמו בת שלא יצא אנה ואנה ובזה ניצול מהחטא וזה רמז אשרי בת אשרי המשים עצמו כבת שיהיה פנימה יושב אהל. ובזה יתבאר אצלי מ"ש ביומא דף ע"א אליכם אישים אקרא א"ר ברכיה אלו ת"ח שיושבים ודומים כנשים ועושים גבורה כאנשים ולכאורה צריך טעם שמדמה הת"ח לנשי' ורש"י פי' שם תשושי כח כנשים. אמנם ע"פ האמור אפשר דמדמה אותם לנשים שהם כמו הנשי' דכתי' בהו כל כבודה בת מלך פנימה ועוסקי' בתורה או מתגברים על יצרם כאנשי' שאין היצה"ר יכול להם ודוק:
מגלה עמוקות
האזינו השמים לגדולים של ישראל אמר עשו אזניכם כאפרכסת לשמוע רזי תורהואדברה אבל להמון עם שאמר נגלה ותשמע הארץ אמרי פי כמ"ש (משלי ח) אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם (דברים ד) ותמונה אינכם רואים זולתי קול ז"ש ותשמע הארץ שהם אינם מבינים הנסתר רק שומעים אמרי פי לבד מי שאינו מבין סתרי תורה יערוף כמטר לקחי ז"ש בגמרא תענית (דף ז) העוסק בתורה שלא לשמה חייב מיתה ז"ש יערוף כמטר ואין עריפה אלא לשון הריגה (דברים כא) וערפו שם את העגלה ומי שלומדין סתרי תורה הם יכולין להחיות מתים כמ"ש (תהלים יט) תורת י"י המימה ר"ל היודע סידוריה של תורה ע"פ הנסתר (שם) משיבת נפש יכול להחיות מתים תזל כטל אורות שעתיד להחיות בהם מתים ז"ש נגד נסתרות של תורה כי שם י"י אקרא שמא גליפא ואמר בזה הפסוק ד' רוחות השמים כמ"ש בחזקוני מטר ממערב שהוא עורף של עולם (שם קמז) יש"ב רוחו בגימ' מער"ב יזלו מים לפי שהשכינה במערב התחיל מלמטה למעלה מן ה' אחרונה של שם ז"ש כי שם י"י אקרא מן ה' אחרונה ז"ש הבו גודל לאלהינו לכן בפסוק ראשון של שירה ובפסוק אחרון חתם צירוף ה"י ה"ו שהוא השם של דין לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריהם למה השם הוא למפרע שמורה על דין הופך המטה לנחש וכשישראל עושין רצונו של מקום מהפכין הנחש למטה ז"ש הצור שהוא תקיף (משלי ל) דרך נחש עלי צו"ר כשהם עושים רצונו של מקום אזי מהפכין הצור להיות אגמי מים והוא עושה פעולה תמים והוא אברהם אע"פ שכל דרכיו של צור הוא משפט מ"מ עושה עתה פעולת תמים אבל באותו דור תהפוכות המה בנים לא אמן בם הפכו רחמים לדין ז"ש הל"י תגמלו זאת עם נבל ולא חכם יהי עליכם סתר"ה רא"ו עת"ה כ"י אני אני הוא (מלאכי ג) אני י"י לא שניתי רק שהשינוי מצד מקבל (שם) ואתם בני יעקב לא כליתם דור תהפוכות המה גורמין היפוך השם. זכור ימות עולם שנברא אד"ה (תהלים כה) זכר רחמיך י"י וחסדיך כי מעולם המה שאמר (בראשית ב) ביום אכלך ממנו מות תמות שמות לד) נוצר חסד לאלפים שעשה מן יום א' אלף שנה יומו של הקב"ה (תהלים פה) כי טוב לי יום בחצרך שעשה מן יום א' אלף שנים ז"ש זכור ימות עולם שעשה חסד ורחמים ובזה בינו שנות דור ודור שאל אביך הראשון שהוא אד"ה ויגדך. או יאמר זכור ימות עולם שנבראו בכל יום ויום מששת ימי בראשית האריך הרמב"ן לפרש שכל מה שנברא בו' ימי בראשית כן בכל אלף שהעולם עומד ע"ש שהאריך שית אלפי הוה עלמא ואח"כ חריב לקבל שבת. או יאמר שבא"הר היו נתלין כל דור ודור עד סוף כל הדורות וכן בחוה נתלו כל הנקיבוח (איוב לח) איפ"ה היית ביסדי ארץ ז"ש זכור ימות עולם שנברא בהם אד"הר זה ספר תולדות אדם אז תבין שנות דור ודור כי כולם ממנו הם והנה דוד היה ראוי להיות נפל עד שנתן לו אד"הר ע' שנה. ובזוהר אבות נתנו לו ז"ש שאל אביך ויגדך גם אתמר בס' ע"מ שמתושלח ירד וחנוך נתנו לו ע' שנה ז"ש זקניך ויאמרו לך והטעם (יבמות סו) בימי דוד אימעט שני (תהלים צ) ימי שנותינו בהם שבעים שנה כשם שנחלקה מרכבה עליונה על ע' כן נחלקו שנות האדם על ע' ע' שנה ז"ש בהנחל עליון גוים על ע' שרים ג"כ בהפרידו בני אדם שהפריד שנות דור ודור על ע' שנתן אדם הראשון לדוד וכן הוא מספר בני ישראל ע' נפש מזה הטעם שישראל הם מרכבה בפני עצמה ז"ש ימי שנותינו בה"ם דייקא על שם מרכבה עליונה כי שם י"י אקרא מתחיל הפסוק בכ"ף ומסיים בו' הרי כ"ו כי שם י"י אקרא הרי כ"ו פ' כ"ו מנין שמות שמביא בפליאה סוד תרע"ו (שם לד) רבות רעו"ת צדיק ומכולם יצילנו י"י כי שם בן ד' כשתכה כ"ו פעמים כ"ו עולה רעו"ת לכן בתפלת י"ח כ"ו פעמים שם בן ד' ואומרים אח"כ רחום וחנון ר"חם ע"לי ו"קבל ת"חנוני ר"ת רעו"ת וכן בתוכחת של משנה תורה שאמר משה מפי עצמו כ"ו פעמים שם בן ד' ז"ש כי שם י"י אקרא כ"ו פעמים כ"ו אזי הבו גודל לאלקינו שממתיקין מדת הדין תמי"ם פעל"ו בגימטריא הרע"ו כי שם י"י אקרא יש בפסוק זה כ"ה אותיות כ"ה אתוון דיחודא שמע ישראל כ"ה שערים העליונים בשעת מותו יחד משה השם כמו שעשה ר' עקיבא יצאת נשמתו באחד צריך להאריך באחד: