פרשנות מצטטת על משלי ח:יג

יִֽרְאַ֣ת יְהוָה֮ שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע גֵּ֘אָ֤ה וְגָא֨וֹן ׀ וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי׃

מנחת חינוך

שלא לשנוא כו' אבל בשנאת הרשעים כו'. בר"מ פ"ו מהלכו' דיעות אינו מבואר זה רק בה' רוצח פי"ג והוא מש"ס דפ' ערבי פסחים מכל מקום צ"ע על הש"ס גופי' מנלן דאם ראהו עובר עבירה יהיה מותר לשנאתו בלב אפשר דוקא דיודיע לו שהוא שונא אותו דבלא עבירה אסור לשנוא בכ"ע מחמת ואהבת כו' וכן לא תקום שלא לטעון עמו אבל אם ראהו עובר עבירה מצוה לשנאתו אבל מנלן דיכול לשנאתו בלב בלבד ומפסוק זה שמביא הרהמ"ח לא משמע שיהי' מותר לשנאתו בלב כי בקרא מבוא' ובתקוממיך אתקוטט אבל לא בלב וגם לכאור' צ"ע על הרהמ"ח אשר שביק לקרא דמביא מיני' הש"ס דילן ראיה דמצוה לשנאתו שנאמר יראת כו' מקרא דמשלי ועל הש"ס דילן ל"ק אמאי לא הביאו ראיה מקרא זה דתהלים דבאמת מקרא זה אינו מוכח רק דמצוה לשנוא שונאי ה' היינו הרשעים שאינם מאמינים בעיקר הדת והם נקראי' שונאי ה' כמבואר ברמב"ן עה"ת פ' ואתחנן אבל בגמ' מיירי דמאמינים בעיקרי הדת כמבואר בר"מ פי"ג מה' רוצח אם כן אינו בכלל שונאי ה' ע"כ מביא מקרא דמשלי יראת ה' כו' דהיינו ששונאים הרע אבל על הרהמ"ח דשביק הקרא דמביא הש"ס ומביא קרא מתהלים אשר אין ראיה משם כמ"ש וצע"ק:
שאל רבBookmarkShareCopy

פת לחם

מצד הגאות והגאון הוא לשון הכתוב גאה וגאון ודרך רע כו' (משלי ח):
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה

ועבר עליו רוח קנאה. תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר, כלפי שאמרה תורה (פ' קדושים לא תשנא את אחיך בלבבך, יכול כגון זו, ת"ל ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו עהפירש"י יכול אף זה כן שיראה את אשתו עוברת על דת יהודית נסתרת עם שכניה לא יקנא לה ת"ל וקנא וכו', עכ"ל. וצ"ע ל"ל למילף בכה"ג מן וקנא את אשתו אשר אמנם אפשר לפרשו גם בדרך רשות כדעת ר' ישמעאל כמו שנבאר בסמוך, הלא כבר ילפינן בפסחים קי"ג ב' שהרואה דבר ערוה בחבירו מצוה לשנאותו, שנאמר (משלי ח') יראת ה' שנאת רע, יעוי"ש. וי"ל דהתם איירי לאחר שהוכיח אותו ולא קיבל, משא"כ הכא ענין הקינוי הוא ענין תוכחה ואזהרה, ולכן אי לאו דיליף כאן מן וקנא לא הוי אמרי' שהיא בכלל אלה שמצוה לשנאותן, ודו"ק. .
(סוטה שם)
שאל רבBookmarkShareCopy