פרשנות מצטטת על משלי ח:ל

והתורה אמרה בראשית. ובילקוט כאן הגירסא. מקדם ומתחלה אינו כתוב כאן אלא בראשית ב"י ראשי"ת ברא וכו'. היינו ע"פ מדה ט"ז מיוחד במקומו. שכאן הוצרך לכתוב תיבת בראשית ולא תיבת מקדם ותחלה כדי לדרוש נוטריקון ב"י ראשית שע"פ גז"ש אנו יודעין מי הוא שאמר כן היינו התורה שנקראת ראשית וע"פ מדה י"ז כל הענין מפורש במשלי בפסוקים שהביא. שהתורה מתפארת שבה ברא השי"ת את העולם. וכן לפי מ"ש רש"י בחומש מקושי תיבת בראשית לפי הפשט בהכרח לדרוש ע"פ מדה כ' וע"פ מדת נוטריקון וע"פ גז"ש. על שהתורה נקראת ראשית שמאחר שלא פירש כאן מי הוא שאמר בהכרח שהוא מפורש ע"פ המדה כי לא בא לסתום אלא לפרש. והרי מפורש היטב במשלי ח' בפרשת ה' קנני ושם בא לפרש מ"ש בתורה ב"י ראשית שהתורה מתפארת איך ברא. וגם שם במשלי דורש ע"פ מדה כ' וכ"ח א"ת אמון אלא אומן איך כל הפרשה מרומז בתורה. ועי' עוד שמ"ר פרשה מ"ז סי' ד' ותשלום ביאור המאמר בהקדמה הנ"ל להשלים מה שחסר כאן:

את החכמה והכל בכלל. החכמה היא התורה נקראת בתו של הקב"ה כמ"ש שמ"ר ריש פרשה ל"ג וכמ"ש משלי חי"ת ואהיה אצלו אמון בדמיון בת ומפורש שם שכל הטובות בכללה לי עצה ותושיה וגו' עושר וכבוד אתי הון עתק וגו':

ובב"ר פ"א אי' ואהי' אצלו אמון, אמון פדגוג, אמון מכוסה, אמון מוצנע, ואית דאמרי אמון רבתא. ופי' ג' חלקי תורה.