פרשנות מצטטת על משלי ח:לא

ודע לפני אתה עמל. לפני בוחן כליות ולב. וכי תלמד תורה תטרח וישים כוונתך בה וביה תדע להשיב את אפיקורוס. וכשאתה מיגע את עצמך בתורה תשתעשע בה שמצינו שאמרה תורה (משלי ח' כ"ב) ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. וכתיב בתריה ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום. הנה לך כי הקב"ה היה משתעשע בה ויש לך לעשות כן. והוא שנאמר (משלי שם) משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם. ר"ל כאשר היה התורה שעשועים להקב"ה קודם יצירת עולם כך תהיה משחקת בתבל אחר שנברא העולם ושעשועים לבני אדם:

מעשה אלהים המה. כְּמַשְׁמָעוֹ – הוּא בִּכְבוֹדוֹ עֲשָׂאָן; דָּ"אַ, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ כָּל עֲסָקָיו שֶׁל פְּלוֹנִי בִּמְלָאכָה פְּלוֹנִית, כָּךְ כָּל שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה בַּתּוֹרָה:

וַיִּצְחָק תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית י"ז:י"ז) "וַחֲדִי", וְכֵן הַדָּבָר, כִּי הַצְּחוֹק פַּעַם יֵאָמֵר לְלַעַג וּפַעַם לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ "מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ" (משלי ח לא), "מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה'" (שמואל ב ו ה). וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהַכַּוָּנָה בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה כִּי כָל רוֹאֶה עִנְיָן נִפְלָא בְּאָדָם לְטוֹב לוֹ יִשְׂמַח עַד יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּיו, וְהוּא מָה שֶׁאָמְרָה שָׂרָה (בראשית כ"א:ו') "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי", כְּעִנְיַן "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה" (תהלים קכו ב), וְכֵן עָשָׂה אַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לוֹ זֶה, שָׂמַח וּמִלֵּא שְׂחוֹק פִּיו, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ רָאוּי זֶה לִשְׂחוֹק כִּי הוּא עִנְיָן נִפְלָא מְאֹד, הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים תֵּלֵד וְלֹא יִהְיֶה זֶה לִשְׂחוֹק וּלְשִׂמְחָה. וִיקַצֵּר הַכָּתוּב בַּתְּמִיהָה כִּי הִיא נִקְשֶׁרֶת בַּמֶּה שֶׁאָמַר "וַיִּצְחָק". וְכֵן "הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי" (בראשית ט"ז:י"ג) נִקְשָׁר בְּרֹאשׁ הַפָּסוּק, כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי הַשֵּׁם שֶׁנִּגְלָה לִי כִּי רָאָה בְּעָנְיִי וְלֹא אֶקְרָאֶנּוּ אֵל רֳאִי. וְכֵן "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ" (שמואל א ב כז) קָשׁוּר עִם "לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי", יֹאמַר הַאִם בָּחַרְתִּי בָּכֶם שֶׁתִּבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּמִנְחָתִי, וְלָמָּה תַעֲשׂוּ כֵן. אוֹ שֶׁתִּהְיֶה "הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה" בִּשְׁאֵלָה לִדְבַר פֶּלֶא, לֹא כְּדָבָר נִמְנָע, כְּמוֹ "הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים" (יחזקאל כב ב), עִנְיָנוֹ הֲתִרְצֶה לִשְׁפֹּט אוֹתָהּ וּלְהוֹדִיעָהּ אֶת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ, וְכֵן "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ" (משלי כג ה), וְכֵן "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ" (בראשית ג':י"א), כְּלוֹמַר הַאִם עָלָה בְּדַעְתְּךָ עַל הַלֵּב לֶאֱכֹל מִן הָעֵץ, וְכֵן זֶה, הַאִם יַעֲלֶה עַל הַלֵּב שֶׁלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד, שָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד. וְאַחַר כֵּן אָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַנֵּס הַזֶּה עִם חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל: