פרשנות מצטטת על משלי ח:לד

פתח. פי' תיבת פתח בדברי חז"ל פרשתי בפירושי בפר"א ריש פרק ג' וז"ל שם תיבת פתח אין פירושו בכל מקום התחלת דברים שמתחיל לדרוש אלא פירושו לפעמים כמו פתיחת דלת ופתיחת דבר סתום. וכמ"ש בשקלים פרק ה' פתחיה על הקנין. פתחיה זה מרדכי ולמה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח בדברים ודורשן [ומה שדרשו על תיבת פתחיה פירשתי זה בטוב טעם בס"ד בספרי מדרש תנאים בלקוטים וחידושים] ולשון הירושלמי שם בא וראה כחו של אותו האיש שהיה פותח בדברים וכו' עכ"ל. ואם פירושו של פתחיה שהיה מתחיל לדרוש אין לשון הירושלמי מובן מה טעם שיקרא שמו על שהיה מתחיל לדרוש איזה רבותא היא אלא על כרחך שפי' של פתחיה מלשון פתיחת דבר סתום שבזה היה כחו גדול שהיה יודע לפתוח בכל ענין ולבאר כל דבר סתום ונעלם בטוב טעם ודעת. ועל שם כך נקרא פתחיה ושבח גדול הוא זה. וכן הוא הפי' של תיבת פתח בכמה מקומות שנזכרו בגמ' ובמדרשים עכ"ל שם בפר"א. וכלשון הכתוב משלי ח' אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה' וכמ"ש מפורש במדרש תהלים קי"ט על פסוק פתח דבריך יאיר מהו פתח דבריך יאיר מאירים הם דברי תורה וכן הוא אומר מצות ה' ברה מאירת עינים. וכן הוא אומר כי נר מצוה לכך נאמר פתח דבריך יאיר. פותחים זה לזה כמו פתחים ודלתות היא התורה שנאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום. לשמור מזוזות פתחי. ע"ש עוד. ולכל הדברים האלו כוונו חז"ל בתיבת פתח על שם פתח דבריך וגו' לשקוד על דלתותי וגו' מזוזות פתחי וגו'. וכאשר כתבנו עוד מזה בסוף הקדמה של חלק המדות:

אשרי האיש. במלת אשרי יש בה שני מאריכין א' באל"ף וא' בשי"ן וכ"כ החכם לונזאנו בסוף ספר עבודת הקודש שלו כן מצאתי מסורת כ"י כלשון הזה אשרי ד' ריש פ' בטעם מאריכין וסי' אשרי האיש אשר לא הלך. אשרי אדם לא יחשב. אשרי הגבר אשר שם ה'. אשר אדם שמע לי (משלי ח׳:ל״ד) וכולם כתובין כן בספרי ספרד בשני מאריכין ועיין בסוף מזמור צ"ח:

כל השוקד. ענין התמדה וזהירות והמהירות כד״א לשקוד על דלתותי (משלי ח׳:ל״ד). מפרש:

שוקד. ממהר ומנחם חברו עם ל' שמירה כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח׳:ל״ד) י"ת לשון אריבה: