פרשנות מצטטת על משלי טז:ו

וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: בַּצִּפְצוּף אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בּוֹ הַבַּעֲלֵי חַיִּים בִּלְתִּי מְדַבְּרִים, וְאָז הָיוּ מַכִּירִים כָּל צִפְצוּפֵי וְכוּ׳, וַאֲפִלּוּ שִׂיחַת הַדּוֹמֵם. כִּי כָל מַה שֶׁבָּרָא ה׳ יֵשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינָתוֹ דִּבּוּר לְטַעַם אֲשֶׁר יְשַׁבַּח אֶת קוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ (משלי טז:ד) ״כָּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״, וְצֵא וּלְמַד מִפִּרְקֵי שִׁירָה. וּמָצָאנוּ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מַכִּירִים בְּכָל צִפְצוּף וְשִׂיחָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה כח:) אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ׳, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן יְצִיר כַּפָּיו יִתְבָּרַךְ.

ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן. כבר ידעת כי אין הקרבן קרב בלתי כהנים לוים וישראלים כי הם כנגד שלשה אבות העליונים. הכהנים מן החסד על כן הם מכפרים כי בחסד יכופר עון (משלי טז ו) וכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. (ישעיהו א׳:י״ח חי') הלוים מכח הגבורה ועל כן הם ממונים על השיר ובעבור כי הם כנגד זרועות עולם על כן מה שכשר בזה פסול בזה כמו שאמרו רבותינו ז"ל בחולין כשר בכהנים פסול בלוים כשר בלוים פסול בכהנים. ישראל מכח הרחמים הנקרא ישראל סבא קדישא על הענין הזה אמרו רבותינו ז"ל כהנים לוים וישראלים מעכבין את הקרבן. ספר הזוהר (לא מצאתי מקור) דהני ליואי וישראלי בהדייהו כולהו מעמדות כולהו קיימי על קרבנא לאתקשרא קשרין לנחתא ברכאן לעלמין מעמדות בצלותא כהני ברעותיה ליואי בשירתא מעמדות מתערי לה להאי מחשבה טהורה לאסתלקא כהנא מתער ימינא לחבקא לה ליואי מתערי שמאלא ברחמי לאחדא לה כמה דאת אמר שמאלו תחת לראשי וכדין ריח לאתכנשא דא בדא לאתקשרא דא בדא והרוח דא איתתא בבעלה וכל שאר חיילין אכלין ומרוין ומדשני בהני תנני ותרבין ועלוון וכלא ברזא דישראל וכהני וליואי כדקא חזי. ואל תתמה אחרי שכח הלוים הוא מדת הדין של מעלה איך יצא אהרן מהם שהוא הפך מדתם כי כך דרכו של הב"ה יתעלה מוציא אש ממים ומים מאש מתוך מים מלוחין מוציא המתוקים ובתוקף המרירות מזריח שם פלאו למתקן:

ויאמר י"י אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו כי אם לשארו הקרוב אליו וגו'. כבר הודעתיך כי הכהנים הם ממדת החסד ועל כן הם המכפרים כי בחסד יכופר עון (משלי טז ו) והנה הזהירם הכתוב שלא יטמאו למתים. גם רבה בהם הכתוב מצות יתרות שלא יפגמו מדתן וזה טעם להזכירו בני אהרן כלומר איש החסד אוהב שלום ורודף שלום כאשר העיד עליו הכתוב תומיך ואוריך לאיש חסידיך וזה טעם לדברי רז"ל שאמרו בני אהרן ולא בנות אהרן שהנשים לא הוזהרו מלטמא כי כחם ידוע ומכאן תבין טעם לא הוזהרו כשירות לינשא לפסולין: