פרשנות מצטטת על משלי טז:יח

ועוד מפני כי הסעודה הראשונה הוא כמו שדרך להתחבר האוהבים ביחד בסעודה, רק שכל סעודה נקרא על שם המשתה. והסעודה השניה לא היה בשביל להתחבר ביחד, שדבר זה היה בסעודה הראשונה. ולכך היה הסעודה השנית כדרך האוהבים ששמחים יחד, וזהו יותר מן אכילתם ביחד בסעודה, כי זה כמו ריעות לגמרי. ולכך אצל הסעודה הראשונה כתיב (למעלה ה, ה) "אל המשתה", ואצל הסעודה שניה כתיב "לשתות עם אסתר", שהוא בודאי יותר מן הסעודה הראשונה, שעיקר הוא האכילה. ובזה יתורץ מה שהזמינה המן פעם שנית גם כן, כי לפירוש אשר אמרנו כי הזמינה אותו אסתר מפני כי (משלי טז, יח) "לפני שבר גאון", ולכך הזמינה אותו שנית, עד כי המן יחשוב בדעתו כאילו המלך יש לו* ריעות עמו, שכך מוכח הסעודה השניה. כי הסעודה הראשונה היא רק כדרך מי שמזמין את אוהבו לסעודה, אבל הסעודה השניה הוא כמו רעים וחברים שמתחברים לשתות. ולכך כתיב "לשתות עם אסתר", וכך [יראה] נכון.

לגאון. לממשל רב וכן לפני שבר גאון (משלי ט״ז:י״ח):

והנה כובד המכות על פרעה לכובד לבו כי מה שאמר אני הכבדתי את לבו פירשו מוסיף כובד על כבדו, לפי שאמר למעלה ויוסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו. וכבר ידעת כי אחאב מלך ישראל שהיה רשע עובד ע"ז ונכנע ועלתה לו הכנעתו הוא שכתוב (מלכים א כ״א:כ״ט) הראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אביא הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתו, נבוכדנצר הרשע שלא נכנע כבר ידעת עונשו שהכניעו השי"ת וגרש אותו ממלכותו, ולפי שהיה מתגאה ועושה עצמו אלוה והיה מגביה עצמו ומתעלה ממדרגה אנושית למדרגה אלהית, לפיכך הכניעו הקב"ה השפילו ממדרגה אנושית למדרגת הבהמות והיה אוכל עשבים ז' שנים כבהמה שפלה והיה עונשו מדה כנגד מדה שהרי ההכנעה וההשפלה עונשו של גאוה שנאמר (משלי ט״ז:י״ח) לפני שבר גאון, כן פרעה הרשע מאן להכנע בגאותו וגאונו ועל כן אבד בסופו.