לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ וְעַל־שְׂ֝פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃
מגלה עמוקות
יהי כן י"י עמכ' כאשר אשלח אתכ' וגו' לא כן לכו נא הגברים. במדרש שוחר טוב (משלי טו) שפתי חכמים יזרו דעת אלו ישראל שמייחדים שמו יתברך ערב ובוקר (שם) ולב כסילים לא כן אלו המינים שאומרים טומטום הוא העולם ד"א שפתי חכמים יזרו דעת אלו ישראל שעושים זר לארון שנאמר (שמות כה) ועשית זר זהב לארון ולב כסילים לא כן אלו או"ה שנעשים זרים למקום ד"א ולב כסילים לא כן אמר הקב"ה אני בראתי את העולם בכן שנאמר (בראשית א) ויהי כן ואתם אומרים לא כן חייכם (תהלים א) על כן לא יקומו רשעים במשפט בדרך הדרש על ג' עמודים העולם עומד על זה אמר פרעה מי ומי ההולכים ר"ל מי הם המגינים לפניכם כד"א (שם טו) מי יגור באהליך ומי ישכון בהר קדשך לז"א מי ומי והשיב משה בנערינו תרין ובזקנינו חד שהם ג' אבות יצחק ויעקב נקראו נערים ואברהם זקן חד והם ג' עמודים תורה עבודה ג"ח ולכן דרש מתחילה פסוק שפתי חכמים יזרו על תורה זר של ארון שישראל עוסקים בתורה משא"כ או"ה ד"א על עמוד של עבודה שהוא זר של כתר שכותרין ישראל בתפלתם ובקריאת שמע בכל יום שהוא עמוד העבודה יצחק איזה היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה ד"א השלישי א"ר יודן אמר הקב"ה אני בראתי עולמים ב"כן שהוא חס"ד בגימ' (שם פט) אמרתי עולם חס"ד יבנה שנאמר ויה"י כ"ן שהוא בגי' מיכא"ל שהוא שר החסד ורשעים אומרים לא כן שאינם מאמינים בחסד אל על כן לא יקומו רשעים במשפט. במדרש רשעים תרין חטאים תרין הרי ארבע מלכיות ע"ז אמר פרעה בכאן אתם אומרים כן יהי כ"ן י"י זה הוא עמכם ולבבו לא כ"ן יחשוב וידמה כי לב רשעים ל"א כ"ן או ענין פסוק זה פרעה אמר לא ידעתי את י"י וכפר בידיעה והקב"ה גילה סוד דעת בימי משה מה שלא (שם קמז) עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום לכן אמר הקב"ה ואני ידעתי ז"ש שפתי חכמים יזרו דעת שהם גילוי סוד דעת אבל לב רשעים לא כן שכפרו בידיעת הש"י כן אמר משה למען תדע כי אין כמוני בדרך הפשט שפתי חכמים יזרו דעת לשון זורה (משלי טז) ועל שפתיו יוסיף לקח ר"ל שיחת חולין שלו הכל תורה דעת אף שלא במתכוין יש בשפתיו תורה אבל לב כסילים לא כן ר"ל אע"פ שמשים על לב דברים אין בהם דעת. או להיפך ע"ד (שם יד) בלב נבון תנוח חכמה ז"ש שפתי חכמים יזרו דעה לשון זיארי בגמרא (ע"ז דף ם) שהוא כובש דברים נאמן רוח מכסה דבר אבל לב כסילים לא כן אינו משמר הדברים רק (משלי יא) הולך רכיל מגלה סוד לפי שבני (שמואל ב כג) בליעל כקוץ מנד כמ"ש בזוהר שמי שאינו מסיטרא דקדושה כשאומרים לו קבלה הוא כקוץ מנד שאינו יכול לסבול עד שיזרוק אותו בחוץ ז"ש שפתי חכמים יזרו דעת על סוד הקבלה ולב כסילים לא כן ואינו יכול לסבול אותו כלל א"י לב כסילים לא כן שהוא איסתרא בלגינא שאין אורח שלהם להניח איסתרא בכיס רק בלגינא:
מאירי
כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים והרים הוא מקור מן הנוסף מלשון הרמה ומפני זה מלת ממדבר קמוצה תחת לבית שאין מלת הרים סמוכה לו כלומ׳ כי ההרמה לא תבוא משום דבר רק בעזר אלהי והזכיר שלשה דברים שהאדם נערך בהם והוא יחס ועושר וחכמה וקרא מוצא כלומ׳ הגזע שהוא יוצא ממנו כמו ומוצאותיו מקדם (מיכה ה א) והעושר קרא מערב מלשון סחורה כמו לערוב מערביך (יחזק׳ כז ט) והחכמה קרא מדבר מלשון דבור כמו ומדברך נאוה (שה״ש ד ג) וייחס החכמה לדבור כי החכם יתכן להיות ראש המדברים בכל מקום ושנועם הדיבור מדריך ומעריך חכמת האדם הרבה כאמרם ז״ל לב חכם ישכיל פיהו (משלי טז כג) לבו של חכם מלא חכמה מאן מוריה עלויה מאן משכיל עלויה פיהו וכבר פי׳ זולתי בפנים אחרים, נזכרו בפירושיהם אבל אצלי לפרשו כן.
העמק שאלה
ונראה דלזה אמרו בש"ר פ' מ"ז כי ע"פ הדברים האלה שתהא יגע בהם בפיך, וכה"א בפיך ובלבבך לעשותו ואינו מובן ל' יגע בהם ונ' לפ"ד שתהא לומד דוק' עם אחרי' ועפ"ז אדם מתייגע בהסברו ופי' עפ"י הדברי' האלה כמו לשון המקרא במשלי על שפתיו יוסיף לקח דבדיבורו עם אחרי' מוסיף כח העיון ומוציא הל' לאור' והביא ראי' מדכתי' בפיך ובלבבך לעשותו והנה עיקר קרא בהלכות שבע"פ שאינן מקובלות וצריכין אנו להעמיק וללמוד דבר מדבר, וע"ז כתיב לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, כדאית' בעירובין דנ"ד וע"ע מש"כ בשאי' י"ט,