יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃
בן יהוידע
כָּל הַשָּׁם אוֹרְחוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים נ, כג). נראה לי בס"ד שָּׁם רוצה לומר מחשב ושוקל בדעתו כמו משמנין ביניהם והיינו על כל מה שמגיע לו בעולם הזה לפי דרכו הן לטוב הן להפך אינו אומר מקרה טבעי הוא ומנהגו של עולם הוא, אלא מאמין שהכל מגיע לו בהשגחה פרטית מאת השם יתברך לעורר אותו על מעשיו ולכן הוא מחשב בכל דבר למה היה כך? ולמה היה כך? לראות מה מדה כנגד מדה יש בו ואז יתעורר לידע על מה ועל מה בא לו הדבר הזה!
ועל כן כיון שזה מאמין באמונה שלימה בהשגחתו יתברך אפילו בדברים קלים ודברים הנראים טבע גמור אז מדה כנגד מדה זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כלומר יש כמה דברים שהם טובות נשגבות ונסים גדולים ואין בעל הנס מרגיש בהם אז זה יזכה לראות ולהרגיש בכל נס ישועה הנעשה בעולם מדה כנגד מדה כיון שהוא מאמין כל כך בהשגחתו יתברך.
ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש הכונה שמתבונן על דרכיו ואורחותיו שהולך בהם שנראים לעיני הכל שהם טובים והוא מתבונן בהם אם יוולד מהם דבר רע או מכשול בדבר אחר על דרך מה שאמר הכתוב יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת (משלי טז, כה) וכיון שהוא מתבונן בהם לדעת הסוף והנולד מהם אז זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אשר יושיע לאוהביו שלא יביאם לידי מכשול וכמו שנאמר שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל (תהלים קיט, קסה) כן אף על פי שלפעמים ישנה בדבר אחר ולא יכוין על האמת אז הקדוש ברוך הוא שומרו ועושה לו סיבות לשמירתו מאותו דבר שלא יכשל בו לפי תומו עד כאן דבריו נר"ו.
ועל כן כיון שזה מאמין באמונה שלימה בהשגחתו יתברך אפילו בדברים קלים ודברים הנראים טבע גמור אז מדה כנגד מדה זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כלומר יש כמה דברים שהם טובות נשגבות ונסים גדולים ואין בעל הנס מרגיש בהם אז זה יזכה לראות ולהרגיש בכל נס ישועה הנעשה בעולם מדה כנגד מדה כיון שהוא מאמין כל כך בהשגחתו יתברך.
ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש הכונה שמתבונן על דרכיו ואורחותיו שהולך בהם שנראים לעיני הכל שהם טובים והוא מתבונן בהם אם יוולד מהם דבר רע או מכשול בדבר אחר על דרך מה שאמר הכתוב יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת (משלי טז, כה) וכיון שהוא מתבונן בהם לדעת הסוף והנולד מהם אז זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אשר יושיע לאוהביו שלא יביאם לידי מכשול וכמו שנאמר שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל (תהלים קיט, קסה) כן אף על פי שלפעמים ישנה בדבר אחר ולא יכוין על האמת אז הקדוש ברוך הוא שומרו ועושה לו סיבות לשמירתו מאותו דבר שלא יכשל בו לפי תומו עד כאן דבריו נר"ו.
טוב הלבנון
שתהיה בענין שמביא אל הענין *שיצערך כצ"ל. ור"ל שירא מדבר שמביא אל ענין שיצטער ממנו בסופו ולא יהיה ממנו אחרית טוב באופן שאינו יכול לדחות ממנו אותו הצער אעפ"י שעתה נראה הדבר ישר לפניו. וכמאמר החכם (משלי ט״ז:כ״ה) יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. ולכן צריך לפחד תמיד שלא יגיע דבר עבירה ממעשיו. לאפוקי בעניני עוה"ז שאין רשאי לפחד על הנולד ממנו רק יבטח בה' וע"ז אמרו חז"ל כל המפחד חוטא הוא:
רקנאטי
ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו טעם מצוה זו לפי פשטה ידוע הוא דרך כבוד של מעלה. ועל דרך הקבלה יש לדעת כי המזבח רמז לשכינה המקבלת מן הצדיק הנקרא ברית של מעלה ובחבור ההוא ברכה ושפע בא לעולם והפוסע על גבי המזבח ומגלה ערותו עליו גורם פירוד למעלה שנאמר ונרגן מפריד אלוף (משלי טז כה) שנאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. מוסף על זה כי הוא כמשתמש בשרביטו של מלך: