פרשנות מצטטת על משלי טז:כח

או על ענין ג' ברכות של ברכת כהנים שבעולם הזה לא נתקיימו כלל רק לע"ל אמור להם מלא בו' כשיבואו תולדות מלא בו' ע"כ וקרבנו ו' יתירה גבי נחשון כי שמושל משיח קודם שנברא העולם בראשית שית דרגין שמעוטה בהם משיח וירם קרן משיחו וכבר נודע שברכת כהנים הם נחלקין לג' פסוקים בא' י"ה בב' י"י בג' יהי הן הן ג' חיילות בג' פסוקים וכל פסוק בתוס' ה' אותיות על פסוק השני והשלישי על השני כי תולדות שמים וארץ בה' בראם אברהם ניתוספה לו ה' וה' זעירא שלו היא בגלותא רביעאה עד דאתי ה' של משה (ישעיה סג) לעשות לה שם עולם להשלים שמו ואי' בתיקונים שהקב"ה נתן ה' משכון לאברהם למפרק את בניו ז"ש והביא את אשמו בראשו על ההוא טיפה קדמאה דחב ביה אדם במחשבה שהיא י' ונתקן באברהם דור עשיראה בי' נסיונות (בראשית יד) ויתן לו מעשר מכל ר"ל ה' כי מן ך' יבא מעשר ב' מן ל' יבא מעשר ג' לכן נקרא אברהם קדמאה לגיורין בן ב"ג ב"ג ב"ן ג"ר בן גיורית שהוא בן ה"א ה"א תרווייהו כחדא אזלין כמ"ש תוס' הוא בן ב"ג ב"ג הוא בן ה"א ה"א ופרשה זו משום כבוד גרים נשנית כדאיתא במדרש ע"פ (שמואל א ב) כי מכבדי אכבד מה כבוד עשה הקב"ה לגרים ששנה פרשה זו אחר פרש' שילוח טמאים ז"ש והביא את אשמו בראשו לפי שהם חטאו בה' לכן ה' אלפים לא יהיה תיקון בעולם ובעונותינו שחטאו יצאו מה שיצאו (בראשית כט) עוד היום גדול לא עת האסף המקנה וחמישיתו יוסף עציו שאנחנו בגלות יותר מאלף החמישי גם (משלי טז) ונרגן מפריד אלוף קוצא שלא' ז"ש והביא את אשמו בראשו על קוצא של א' שהוא פרצוף ה' כי (ויקרא יט) לא תקיפו פאת ראשכם על קוצו של י' איתמר בשם של ד' שהוא מורה על כהר שאין לשום אדם השגה בה זה שאמר לא תקיפו שאין הקפה בשכל לפאת ראשכם שהיא קוצו שלי' של שם בן ד' הנשמה הוא ש"רש ע"נף הכל בגימט' אל"ף (שיר ח) האלף לך שלמה שניהם יחד בגימטריא ש"רש ע"נף ענף הוא חלק רביעי מן השרש לכן שרש הנשמה מתגלגלת ד' פעמים לזה העולם (דניאל ד) ברם עקר שרשוהי בארעא שבוקו זה שאמר (שיר ח) ומאתים לנוטרים את פריו שהם סוד ע"נף בגי' הכי הוי. ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שהחומש בא לזה העולם מן אותם אלף דהיינו ענף א' בגי' ר' לכן כל צדיק נוחל ומאתים לנוטרים את פריו או כשיביא אשמו בראשו לע"ל נתוספה י' של ירושלים שהוא ראש של שם בן ד' גם ראש של יעקב ישראל חסירה בה' מקומות ז"ש וחמישיתו יוסף עליו על ה' פעמים י' שנחסרו או על (יומא כא) ה' דברים שהיו חסירים בבית שני (חגי א) אכבד בלא ה' כדאי' ביומא או לפי ספר התמונה שמתחילה היה שם בן ד' בא' לבסוף רק קושי השמיטה גרם שבאה ה' לבסוף אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם כי (קהלת יא) מקום שיפול העץ שם יהוא ולע"ל יהיה כבראשונה והביא את אשמו בראשו על חטא שראש דבר של אלף בית פרח לעילא ונסתלק עבור קושי השמיטה מכל חטאת האדם קדמאה למעול מעל בי"י שהוצרכה להתגלגל ה' במקום א' ז"ש ואשמה הנפש ההיא קרי בי' ההי"א שהוצרכה להתגלגל ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שזה הוא האשם וודאי על ראש אלף שנסתלק ונתוסף באתרהא הה' שהוא חמישיתו או שנתקן אד"הר לקמן בפ' נשיאים כדפי' רש"י קערת כסף נגד אד"הר שתי תתק"ל מזרק אחד כסף [שקל] נגד נח שחי תתק"ן שנה פר נגד אברהם איל נגד יצחק כבש נגד יעקב שעיר נגד יוסף הנה ד' תיקונים נעשו לו לאד"הר על ידי נח אברהם יצחק יעקב יוסף הוא הה' לתיקונה ז"ש והביא את אשמו בראשו שצריכין לתקן תיקון (משלי ח) ורא"ש עפרות תבל הוא אד"הר לכן רא"ש בגימטריא פרצו"ף אד"ם וחמישיתו ר"ל פרצוף חמישי יוסף עליו ר"ל יוסף הצדיק תיקן פרצוף חמישי כי ארבעה היו מקודם שבא יוסף והוא היה החמישי לכן נתוספה ה' ליוסף (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו וכן (בראשית מז) ה"א לכם זרע כי מתחילה (שם ב) לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו בהיפוך אתוון (ישעיה ו) זר"ע קודש מצבת ה' לכן בא יוסף הצדיק (שם ג) אמרו צדיק כי טוב להיוה לו עז"ר בהיפוך אתוון זר"ע הא לכם זר"ע. ובזוהר חדש פ' לך לך שנותנין לצדיק על עולם הבא אות א' משמו ומעטרין אותו בו ז"ס שנתנו לאברהם ה' שהיא הנשמה אות א' משמו ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שנותנין לצדיק בעולם הבא עטרה לראש אות ה':

או יאמר מה נורא המקום הזה. שראה חורבן ב"ה ואחר כך אמר אין זה כלום כי אם בית אלקים כילה חמתו בעצים ובאבנים לפי שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה עז"א שאלו שלום ירושלים אז בטוח אתה שישליו אוהביך מאחר שחזק (שם קמז) בריחי שעריך אז בלי ספק ברך בניך בקרבך עומדות היו רגלינו כיון שנתבשר. בשורה טובה טענא ליביה ית רגליה כריסא טענא רגליה בשעריך ירושלים בשעה שעמד בפעם אחת סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה י"ב מלאכים היו עולים ויורדים בסלם י"ב מלאכים המנהיגים אפ החמה הן הן י"ב מרגלאין זה נגד י"ב שבטים ששם עלו שבטים שבטי י"ה להודות בשה ה' כמ"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה ר"ל בב"ה נוכל להשתמש בשם שלם אבל ואנכי לא ידעתי (חבקוק ב) וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ גם הראה לו בענין סלם מלכיות עולות ויו דת ז"ש שמה ישבו כסאות למשפט הם הם ד' קרנות שראה זכריה גם לקבליהון ד' חדשים ז"ש כסאות לבית דוד הם ארבע חדשים לקבליהון ישראל מלאני אלקים עולים תרין ויורדיםתרין ולקיבליהון ארבע גאולות הם ד' מעלות של סלם שאלו שלום ירושלים ששאל יעקב אחי מאין אתם ר' יוסי בר' חנינא פתר קרא בגליות מחרן אנחנו מחרונו של מקום אנו בורחים הידעתם את לבן שמלבין עונותיהם כשלג ישליו אוהביך השלום לו ז"ש יהי שלום בחילך ושלוה בארמנותיך וכל מה שעשה יעקב הכל היו עבור ישראל (ישעיה ט) דבר שלח ה' ביעקב ונפל בדורות הבאים על ישראל ז"ש למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך כשאמר אחי מאין אתם ולמען בית אלקינו אבקשה טוב לך. בג' מקומות היו יושבין הסנהדרין בירושלים ובחיל ובלשכת הגזית נגד זה ג"פ מקום וג"פ זה בפסוק א' ומפורש במזמור כי שמה ישבו כסאות למשפט בג' עולמו"ת כן גם כן כסאות לבית דוד למטה בג' מקומות כי ג' בתי דינים הם שסודם חר"ן ג"פ אלקים וכל א' כלול מע' ז"ס ויצא יעקב מבאר שבע הן הן עיני העדה ע' סנהדרין דלעילא שבאין מע"ב עיינין שיש בשם של י"י כי יש בהוי' כ"ד תגין וכל א' כלול מג' עיינין הרי ע"ב עיינין וז"ס שנקראו סנהדרין עיני העדה שבאין משם של ע"ב שהוא הוי' שיש בה ע"ב עיינין וידוע ששם של ע"ב נחלק על ז' מעלות וילך חרנה סוד חר"ן ג"פ אלקים שבג' עולמות כ"א לכן ג"פ ויפגע במקום נגד ג' מקומות דלעילא ששם סנהדרין יושבים וז"ס סלם מוצב ארצה כשם שישבו כסאות לבית דוד למטה כך שמה ישבו כסאות בשמים בירושלים של מעלה הן הן מלאכי אלקים שבעים שרים של מעלה ע' קתדראין דלעילא מכל ע' קתדראין דלתתא. עמוס ז) והנה י"י ע' נצב עליו נצב על חומת אנ"ך ובידו אנ"ך ז"ש אלקי אברהם אביך שמדתו חסד בגי' ע"ב משם ע"ב גשרים בעולם ז"ש יעקב אכן יש, ה' במקום הזה חשבון אכ"ן הקב"ה הוא אחד ואחר כך כ"ן ע' שרים כן למטה ע' זקנים ומשה על גביהם ושכינה משלמת לע"ב ז"ש ואנכי לא ידעתי שהיא השכינה משלמת חשבון ע"ב גם נרמז כאן שהע' סנהדרין והקב"ה ע"ב הנרמזים במלת אכן הם באין מן שבעה המה ד"ה ב טז) ה) עיניו משוטטות בכל הארץ כי מן שם י"י באים הסנהדרין ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע מן שבעה המה עיני ה' אז ראה אכין יש י"י במקום הזה מן ע"ב עיינין של שם י"י הם באים ועליהם אמר מה נורא המקום הזה נגד ע' סנהדרין שישבו במקום עצמו שהוא ירושלים ואחר כך שישבו בהר הכית א' אין זה כי אם בית אלקים נגד לשכת הגזית א' וזה שער השמים ז"ש במזמור נגד ירושלים שאלו שלום ירושלים נגד היושבים בהיל א' יהי שלום בחילך נגד לשכת הגזית שלוה בארמנותיך נרמז בפסוק זה שמתעסק יעקב בשם של ע"ב ויצא עקב מבאר שבע שנחלק על ז' מעלות כידוע למקובלים. וילך חרנה להתעסק בשם של מ"ב שהוא סוד דינים שיש בו גם כן שבעה שמות כי שם של ע"ב הוא בחסד ושם של מ"ב בגבורה ושם של כ"ב ד בתפארת נגד זה אמר ג"פ מקום ויש כ"ב במקום ההוא שהוא המקום השלישי בו סוד של כ"ב. ויחלום והנה סולם בגי' ע"ב מ"ב כ"ב כי שלשתן ירד הם חשבון סולם אז אמר לו הקב"ה שסוד ג' שמות אלו נחלקו על ג' אבות אנכי אלהי אברהם אביך חסד שם של ע"ב ואלקי יצחק גבורה מ"ב הנה אנכי עמך שם שלשתן שבק פרטא ונקט לכללא קמא עמ"ך ע"ב מ"ב כ"ב ולפי ששם כ"ב הוא מדת יעקב ז"ש וכל אשר תתן לי שהיא מדת ת"ת תמן שם של כ"ב עשר אעשרנו לך הרי כ"פ כ"ב סוד יעקב איש ת"ם. במזמור א'ש'א עיני נרמזו ארבעי"ם שתי"ם אותיו"ת עיני על סוד שמות שבאין מן ע"ב עיינין דלעילא אל יתן למוט רגליך על י"ב בנים שלו שנתאחו יחד כי ברא כרעא דאבוהי בזה ידע שנים עשר בנים יהיה לו הנה לא ינום ולא יישן ש'מר ישרא'ל בגי' תפארת כי נתאמתה לו מדה זו שהוא חוט משולש ונתאחו יחד באותו פרק שהוא מדה המשולש באבות כמ"ש מ"ה נור'א המקו'ם הז'ה אברהם גדו'ל יצחק גבו'ר יעקב נור'א וכמ"ש בפסוק על שלש דיעות שבמדרש כמה אבנים נטל יעקב נגד מי שאומר ג' אבנים לקח שרצה להודיע מאחר שהשרה הקב"ה מרכבתו על אברהם חסד יצחק גבורה אם יתאחו אבנים יחד יודע הוא שהיא תפארת מדתו נורא על זה א' מה נורא המקום הזה וכנגד מי שאמר י"ב אבנים לקח אם יתאחו יחד אז יוודע לו שיהי' לו י"ב שבטים לכן אמר אין זה כי אם בית אלקים כי לא אשתלים יעקב לאשראה שכינתא עלי' עד דאוליד בנימין כמ"ש בזוהר פ' ויצא לכן הוצרכה רחל למות באותו פרק שילדה בנימין שנטלה שכינתא ביתי' דיעקב ואידחיה רחל באותו פרק ז"ש אין זה כי אם בית אלקים לנטלא שכינתא ביתי' וכנגד מי שאמר ב' אבנים אם יתאחו יוודע שיעמיד ב' כרובים למטה דוגמת ב' כרובים לעילא הן יוסף ובנימין מן יוסף מדריגות מטטרו"ן והוא נער מן בנימין יצא אליהו שהוא מדריגות סנדלפון שנוטלין תפלתן של ישראל ועושים עטרה ממנו ז"ש וזה שער השמים והנה גם במזמור נרמזו שלשתן כדרך שהם במדרש סדורין נגד י"ב אבנים א' אל יתן למוט רגליך כי עומדות היו רגלינו הן הן הבנים שנקראו כרעא דאבוה בשעריך ירושלים דלעילא י"ב שערים ונתאחו וכנגד שהוא נעשה מדת תפארת לקח ג' אבנים להודיע אם יהיה הוא המדה השלישית מן ז' מדות הבנין ויצא יעקב מבאר שבע מאותן שבע ימי הבנין יעקב הוא השלישי לכן נתנה התורה ביום השלישי שהוא יומא תליתאי ומסיטרי' (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב לכן הראוהו אז מתן תורה שכן דרז"ל והתפארת זה מתן תורה כליל תפארת בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני עז"א (שם קכא) הנה לא ינום ולא יישן "שמר "ישראל בגי' תפאר"ת לכן חסר ו' מן שמ"ר לתשלום חשבון תפארת ישראל גם אותן ב' שעות שנשקעת קודם זמנה נרמז שמ"רישרא"ל א' רומזת על שעה שלימה ונשאר אחר כך חשבון תתר"ף הרי ב' שעות לכן תפארת א' תתר"ף. גם לא ינו"ם ולא ייש"ן נרמז סוד ויי"צר שאד"הר (משלי טז) נרגן מפריד אלוף אכן יש י"י במקום הזה גם אות א' מן אותיות אלמ"ט נתגלה לו לתשלום סל"ם ואית' בתמונה אלף הוא ככב נג"ה לכן נוטריקן אכ"ן אל"ף כ"כב נג"ה והוא סוד יו"י שני עינים של האדם הם שני יודין והאלף באמצע היא ה"ו שהוא סוד לבעל החוטם אני מתפלל ועל כן אמר יעקב אשא עיני אל ההרים אבל מאין יבא עזרי שהוא סוד קו האמצעי שעולה למעלה למעלה עד מקום אי"ן שהוא סוד אל"ף פל"א נור"א תהלות עושה פלא ר"ל מדת נורא מאספת לכל המחנות עד שהוא עושה פלא במופלא ממך בל תדרוש ולפי שיעקב מלבר ולא הגיע עד משה מלגאו אמר אכן יש י"י במקום הזה ולא כמשה שהוא בסוד דעת ז"ש ואנכי לא ידעתי ולא הגיע רק מקום י"ש ולא מקום אין. ז"ש חשבתי שמאין יבא עזרי עד מקום (איוב כח) והחכמה מאי"ן תמצא אבל אינו כן רק עזרי מעם ה' שהוא עושה שמים וארץ מקום חבור שמשא וסיהרא ולא למעלה:

ובספר הבהיר מאי ניהו חסד היינו תורה דכתיב הוי כל צמא לכו למים וגו' לכו אכלו בלא כסף הוא יאכילכם תורה וילמדכם כי כבר זכיתם לכך בזכות אברהם אשר היה גומל חסד בלא כסף היה מאכיל ומשקה אמר רבי חייא בזכות גמילות חסד אדם לומד תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף וכתיב לי הכסף ולי הזהב (חגי ב ח') ותורה שבעל פה ממדת הגבורה. ויש אומרים כי תורה שבכתב יוצא ממדת רחמים שנאמר ראש דברך אמת (תהלים קיט קס) ומשם נתנה התורה שנאמר מימינו אש דת למו ר"ל מן הימין והאש כלומר ממדת הרחמים הנאצלת משניהם נתן הדת למו. וזהו שאמרו בברכות פרק הרואה והתפארת זו מתן תורה זהו שנאמר ותורת אמת היתה בפיהו (מלאכי ב ו') ועל כן אנו מברכים אשר נתן לנו תורתו תורת אמת ותורה שבעל פה נאצלת מתורה שבכתב והיא הכלה הכלולה מן הכל. ולדברי הכל תורה שבעל פה משמעותה דין ושבכתב חסד ורחמים הטעם כי בתורה שבכתב אין מפורש בה דינין וגזירות כמו שיש בתורה שבעל פה כי בכמה מקומות גזרו רז"ל ועלינו להאמין. גם לדברי הכל תורה שבעל פה נאצלת מתורה שבכתב ועל כן בכל מקום יבקשו רז"ל בדבריהם ראיה מן הכתוב וזהו דוגמת האצילות ואין לה סמך רק מתורה שבכתב ולא נתנה ליכתב שלא לקבוע לה מקום בפני עצמה רק מתורה שבכתב מפני סוד הנשיקה ועל כן חייב אדם ללמוד בשניהם וכשאדם לומד תורה שבכתב ולא זכה ללמוד תורה שבעל פה הרי הוא נרגן מפריד אלוף (משלי טז כח) כמי שהזמין החתן לחופה והכלה עומדת בבית אביה והוא מחלק רשות אחד לשנים. אבל הייחוד האמתי הוא לחבר שניהם חתן וכלה מתעוררין פנים אל פנים ומתאחדין בנשיקה וחבוק והיו לאחדים ופניהם איש אל אחיו אז ברכה ושפע ניתוסף ממקור האין אל היש וכל מדות הדין ספו תמו ופני הלובן פני הרחמים נתרבו וזהו ובתורתו יהגה יומם ולילה (תהלים א ב') הרמז למדת יום ומדת לילה: