פרשנות מצטטת על משלי יב:כח

ימלטהו יהוה: תפלה. וכן: יי' ישמרהו (פסוק ג); יי' יסעדנו (פסוק ד). ויעיד על זה הפרוש: ואל תתנהו (פסוק ג), כי מלת אל תחנה ובקשה, או דרך מצוה. ויתכן לפרש הפסוקים בענין הזה, כלומר, כי כן יעשה האל עם החולה שהוא ימלטהו ויסעדהו ויחיהו (ג ד), ולא הרופאים, כי לא תועיל לו רפואתם אלא בעזר האלהים. ויהיה פרוש ואל: ולא, כמו: ודרך נתיבה אל מות ^*ראה ספר השרשים לרבנו המחבר. (משלי יב כח). ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש כי אלה הפסוקים דברי המבקר לנחם החולה. ויאמר לו: שלא יפחד מהחלי ויתחזק בלבו, כי ביום רעה ימלטהו יי' וישמרהו.

אל תותר. לא יהיה לך יתרון, והיה ראוי להיות אַל תּוּתַר בשורק הוי"ו, ואחרים אמרו רק אתה פחזת כמים הנשפכים ולא הותרת כלום רק על דעתי שלא תמצא מלת אל רק במקום צווי, ואעפ"י שנמצא ודרך נתיבה אל-מות (משלי יב כח) ואיננו צווי, ופי' אל תבקש יתרון אפילו פחז כמים, ויהיה משקל תותר זכור מלחמה אל תוסף (איוב מ לב), והגאון אמר אפילו דבר רק כמים לא יהיה לך יתרון, ופחז מגזרת אנשים רקים ופוחזים (שופ' ט ד), ואין פוחזים הפוך:

ואל תשא להם. יש אומרי' שהתי"ו לנוכח השם וטעמו סליחה, והקרוב אלי שאין נפש לאחד מהם שתשא ראש או נפש להם, בעבור שהו' דבר בטעם כטעם וישפל, או תחסר מלת ארץ, כמו ולא נשא אותם האר' (בראשית י"ג ו'), והמדקדק שאמר שמלת אל לא תמצא כי אם על ציווי איננו נכון, והעד ודרך נתיבה אל מות (משלי י"ב כ"ח):