יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃
בנין יהושע
כדרכו טמא. שם בגמרא כך הקב״ה משפיע להן טובה לרשעים בהעוה״ז כדי לטורדן ולהורידן למדריגה התחתונה (מדריגה אשוליי״א כדרך שעושין מדרגות לחריצין שסביבות המגדלים כשמגביהים קרקעיתה רש״י) שנאמר (משלי י״ד:י״ב) יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות ופרש״י כשרואין הרשעים שלותן נראית דרכם בעיניהם ישרה ואחריתה של אותה שלוה הזמנת דרכי מות היתה:
מאירי
וכן ישובב מענין בשובה ונחת (ישע׳ ל טו) כלומ׳ ינהלני לאטי וכפי כח השכל. ומעגלי צדק ר״ל דרך ישר כי הצדק והיושר ענין א׳ וכאשר יפול לשון יושר לפעמים על יושר הדרך כמו ביושר הנהגה כאמרו דרך ישר (משלי יד יב) והעקוב למישור (ישע׳ מד) ישרו בערבה (שם ג) והדורים אישר (שם מב ב) כן הצדק והוא כאלו אמר במעגלי יושר ר״ל במעברים ישרים והוא ג״כ דרך שלא ינהיג הצאן בהרים ובגבעות ואמ׳ למען שמו כלומ׳ לא שאני ראוי לכך.
ביאור יש"ר
אחרי אשר הטמאה, מלת הוטמאה מורכבת מבנין הפעל והתפעל, כי בבנין הפעל לבד היה אומר הָטְמָאָה, ובבנין התפעל לבד היה אומר הִתְטַמָאָה, וידענו שבנין הנעל יורה על פועל הכרחי וע"י אמצעיים, והתפעל יורה על מעשה דמיוני שאינו כפי האמת, כמו יש מתעשר ואין כל (משלי י"ד י"ב) וכענין שכתבנו על מלת הכבס (ויקרא י"ג נ"ה), לכן הורכבה מלת הטמאה משני בנינים אלו, כי לפעמים יש כאן טומאה באמת, כגון שגרשה בעבור איזה חשד שהיה לו עליה, ועכשיו שישוב לקחתה מגלה דעתו למפרע שחשדה על שקר, ונמצא הגט בטל לפי שהיה על תנאי זה, ונשואין השניים לא תפסו כלל ונטמאה בבעילת השני וכנגד זה בא בנין הפעל, אבל לפעמים אין כאן טומאה, כגון שלא גרשה בעבור חשד ולא על שום תנאי, אלא כי לא מצאה חן בעיניו, ואז תפשו בה קדושי השני, ואפילו הכי גזירת הכתוב הוא שלא ישוב בעלה הראשון לקחתה, אע"פי שאינה טמאה אלא כפי הדמיון, וכנגד זה בא בנין התפעל: