בְּלֵ֣ב נָ֭בוֹן תָּנ֣וּחַ חָכְמָ֑ה וּבְקֶ֥רֶב כְּ֝סִילִ֗ים תִּוָּדֵֽעַ׃
מגלה עמוקות
יהי כן י"י עמכ' כאשר אשלח אתכ' וגו' לא כן לכו נא הגברים. במדרש שוחר טוב (משלי טו) שפתי חכמים יזרו דעת אלו ישראל שמייחדים שמו יתברך ערב ובוקר (שם) ולב כסילים לא כן אלו המינים שאומרים טומטום הוא העולם ד"א שפתי חכמים יזרו דעת אלו ישראל שעושים זר לארון שנאמר (שמות כה) ועשית זר זהב לארון ולב כסילים לא כן אלו או"ה שנעשים זרים למקום ד"א ולב כסילים לא כן אמר הקב"ה אני בראתי את העולם בכן שנאמר (בראשית א) ויהי כן ואתם אומרים לא כן חייכם (תהלים א) על כן לא יקומו רשעים במשפט בדרך הדרש על ג' עמודים העולם עומד על זה אמר פרעה מי ומי ההולכים ר"ל מי הם המגינים לפניכם כד"א (שם טו) מי יגור באהליך ומי ישכון בהר קדשך לז"א מי ומי והשיב משה בנערינו תרין ובזקנינו חד שהם ג' אבות יצחק ויעקב נקראו נערים ואברהם זקן חד והם ג' עמודים תורה עבודה ג"ח ולכן דרש מתחילה פסוק שפתי חכמים יזרו על תורה זר של ארון שישראל עוסקים בתורה משא"כ או"ה ד"א על עמוד של עבודה שהוא זר של כתר שכותרין ישראל בתפלתם ובקריאת שמע בכל יום שהוא עמוד העבודה יצחק איזה היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה ד"א השלישי א"ר יודן אמר הקב"ה אני בראתי עולמים ב"כן שהוא חס"ד בגימ' (שם פט) אמרתי עולם חס"ד יבנה שנאמר ויה"י כ"ן שהוא בגי' מיכא"ל שהוא שר החסד ורשעים אומרים לא כן שאינם מאמינים בחסד אל על כן לא יקומו רשעים במשפט. במדרש רשעים תרין חטאים תרין הרי ארבע מלכיות ע"ז אמר פרעה בכאן אתם אומרים כן יהי כ"ן י"י זה הוא עמכם ולבבו לא כ"ן יחשוב וידמה כי לב רשעים ל"א כ"ן או ענין פסוק זה פרעה אמר לא ידעתי את י"י וכפר בידיעה והקב"ה גילה סוד דעת בימי משה מה שלא (שם קמז) עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום לכן אמר הקב"ה ואני ידעתי ז"ש שפתי חכמים יזרו דעת שהם גילוי סוד דעת אבל לב רשעים לא כן שכפרו בידיעת הש"י כן אמר משה למען תדע כי אין כמוני בדרך הפשט שפתי חכמים יזרו דעת לשון זורה (משלי טז) ועל שפתיו יוסיף לקח ר"ל שיחת חולין שלו הכל תורה דעת אף שלא במתכוין יש בשפתיו תורה אבל לב כסילים לא כן ר"ל אע"פ שמשים על לב דברים אין בהם דעת. או להיפך ע"ד (שם יד) בלב נבון תנוח חכמה ז"ש שפתי חכמים יזרו דעה לשון זיארי בגמרא (ע"ז דף ם) שהוא כובש דברים נאמן רוח מכסה דבר אבל לב כסילים לא כן אינו משמר הדברים רק (משלי יא) הולך רכיל מגלה סוד לפי שבני (שמואל ב כג) בליעל כקוץ מנד כמ"ש בזוהר שמי שאינו מסיטרא דקדושה כשאומרים לו קבלה הוא כקוץ מנד שאינו יכול לסבול עד שיזרוק אותו בחוץ ז"ש שפתי חכמים יזרו דעת על סוד הקבלה ולב כסילים לא כן ואינו יכול לסבול אותו כלל א"י לב כסילים לא כן שהוא איסתרא בלגינא שאין אורח שלהם להניח איסתרא בכיס רק בלגינא:
שפתי חכמים
ויחכם מכל האדם כו'. אין להקשות והרי מקרא זה כי מי יוכל לשפוט נאמר קודם מקרא דויחכם מכל האדם, וא"כ כשאמר כי מי יוכל לשפוט עדיין לא היה חכם. די"ל דסופו מוכיח על תחלתו, הואיל ונחכם כל כך בסוף בתכלית החכמה, ודאי גם בתחלה היה חכם ויכול לדון, ע"ד (משלי יד לג) בלב נבון תנוח חכמה:
רמב"ן
וטעם חסד הוא על דעת המפרשים חרפה כי האנשים כולם בטבעם יהיה להם בושת בחטא המכוער הזה והוא כלשון ארמית שתרגם אונקלוס כי חרפה היא לנו (בראשית לד יד) ארי חסודא היא ויונתן תרגם ושמתיה חרפה (שמואל א יא ב) חיסודא ובלשון חכמים (רות רבה ז יא) מפני שחסדו ברבים וכן פן יחסדך שומע (משלי כה י) יעשה לך חרפה בגלותך סוד אחר וטעם ונכרתו לעיני בני עמם לאמר אתה תעשה זה בסתר וה' יגלה עונך בהביאו עליך עונש לעיני כל בני עמך והזכיר כן בחטא הנעשה בחדרי חדרים והוא הדין בכל הכריתות כאשר הזכרתי (רמב"ן על ויקרא י״ח:כ״ט) וטעם ערות אחתו גלה עונו ישא ואם גלה ערות אחותו באונס עונו ישא הוא לבדו כדברי ר"א (אבן עזרא על ויקרא כ׳:י״ז) ועל דעתי טעמו כי ערות אחותו גלה עונו ישא כל אחד מן הנזכרים כמו כי את שארו הערה עונם ישאו (ויקרא כ׳:י״ט) והנכון בעיני במלת "חסד" שהוא כמשמעו וכן דעת רבותינו ז"ל (ת"כ כאן וסנהדרין נח) יאמר כי שאר האחים חסד הוא ואין ראויין לגלוי ערוה כי בקרובים יזכיר טעם מפני שאר הבשר ובאחים יזכיר החסד אשר ביניהם ויהיה "איש" מושך עצמו ואחר עמו או הוא כדרך ואני תפלה (תהלים קט ד) כי חמודות אתה (דניאל ט כג) הנני אליך זדון (ירמיהו נ לא) שיחסר מהן מלת איש או שיכנה האיש בתארו יאמר ואיש אשר יקח את אחותו וראה את ערותה איש חסד הוא ונכרתו כי ערות אחותו גלה עונו ישא הזכיר כי היה ראוי להיותו גומל נפשו איש חסד והוא עוכר שארו אכזרי כי היה ראוי שיעשה עמה החסד שיעשו האחים להשיאה לבעל והוא פוגם ועוכר אותה והכתוב יתלה הסרחון בזכר כמו ערות אחיו גלה ערירים יהיו (ויקרא כ׳:כ״א) וכן על דעתי פן יחסדך שומע (משלי כה י) יסיר ממך כל חסד שלא שמרת חסדך את רעך שמסר לך סודו כמלת לדשנו (שמות כז ג) ובכל תבואתי תשרש (איוב לא יב) וכיוצא בהן כי רחוק הוא אצלי להיות מלת חסד בלשון הקודש משמש בהפוכים האלה והכתובים משבחים ומתפללים במלת חסד אבל חיסודא בלשון ארמית לשון אחרת וגם אותו הלשון מבדיל ביניהם זה מתורגם (תיוב"ע) חסדא וזה מתורגם חיסודא וכתב רבינו חננאל כי חסד לאמים חטאת (משלי יד לד) לשון חרפה ולפי דעתי גם זה לשון תהפוכות כי צדקה וחסד נזכרים בפסוק ההוא והם האחים התאומים הנזכרים בכל מקום כמו רודף צדקה וחסד (שם כא כא) אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ (ירמיהו ט כג) אבל פשט הכתוב על דעתי צדקה תרומם גוי כאשר יעשה וחסד לאמים חטאת כאשר לא יעשוהו יאמר כי בצדקה ובחסד רוממות כל גוי ומכשולם או יאמר צדקה תרומם הגוי המיוחד שיעשנה ולאמים רבים חוטאים בחסד ואינם עושים אותו ודמיון הפסוק הזה הוא סמוך לו (משלי יד לג) בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע שפירושו תודע שאינה בקרבם כי כל רואיהם יכירום במעשיהם כי כסילים הם ואין בהם תבונה והם שניהם בשלילות הענין: