פרשנות מצטטת על משלי יז:יא

אחזו בידו כו'. ובנמשל רצה לומר הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו נטל נשמתו ומת בנשיקה כמו שאמר וכבוד ה' יאספך, והשכינה נקראת יד ה', או נוטל נשמתו על ידי מלאכים קדושים והם הנקראים יד שלו, לא כן הרשעים שנשמתן נטלת על ידי מלאך המות כמאמר הפסוק (משלי יז, יא) ומלאך אכזרי ישולח בו, וזהו רמוז בפסוק מתוקה שנת העובד, ואמר שהצדיק עובד ה' בחייו, השינה שלו היא מתוקה כי הוא מת בנשיקה, או על ידי מלאכים קדושים כנזכר, וכינה מיתת הצדיקים שינה כאדם הישן על מטתו ומעותד לקום ולהתעורר (מהר"י מינץ):

(כד) אמרו האכזרים הואיל ולא שמע תצא כו'. י"ל שז"ש (משלי י"ז) אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישולח בו, וכתיב לקמי' תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה, שהגערה הוא הכרוז וההתראה שמתרין בו מלאכים הרחמנים וניצול השומע ומבין לדבריהם מכל רע, אבל הממרה על הכרוז וההתראה הוא כמבקש לו רע שסופו שמלאך אכזרי ישולח בו, הן האכזרים שבפנים שאומרים תצא רוחו כו':

כד וינער ה' את מצרי'. מכילתא. כמנער את הקדרה תחתוני' למעלה ועליוני' למטה להרבות צערם. עוד שם וינער נתן להם כח נערות כדי לקבל הפורענות. ולא במכה זו בלבד אלא בכל המכות כדי שלא ימותו בהם. דבר אחר מסר' ביד מלאכי' נערי' ואכזרי' שנא' ומלאך אכזרי אשלח בם ואומ' תמות בנוער נפש'. ובספ' מנחה בלולה כתוב לפי שהיו בהם יודעי' לשוט. ניער אות' והפכ' רגליה' למעלה וראש' למטה. כדי שלא יוכלו לשוט. ואני כתבתי שלקח מקצת מהם וניער קצת'. הא כיצד פרעה לקח שש מאות רכב בחור רי"ו מהם ללחום עם הרי"ו כחות של הים הגדול היוצאי' מפסוקי ויסע ויבא ויט שהם רי"ו אותיות ושפ"ד ללחו' עם השם שמספרו שפ"ה. מה עשה הוא ית' ראשונה הרג שרו של מצרי' כדכתיב סוס ורוכבו רמה בים לשון יחיד. בתחלה רמה אותו והעלהו למעלה למעלה ואח"כ ירה אותו בים עד התהו'. הנה שמרי"ו נשארו רט"ו. וכולם יחד טבע' בים סוף והיינו דכתיב מרכבות פרעה וחילו יר"ה בים. נשארו השפ"ד קרי ביה שפוד כלומ' חברם יחד ועשא' כמין שפוד וניער בהם את הרי"ו הנז' בתיך הים. הוא שכתוב וסכסכתי מצרי' במצרי'. מצרי' עם האותיות בגימט' שפ"ד כלומ' בלבל וערבב הרי"ו עם השפ"ד ובכן נאבדו כלם: