פרשנות מצטטת על משלי יז:כז

היה יקר. היה מנוע, וכן (משלי יז כז): יקר רוח איש תבונה, מנוע דברים, אדם מבין:

יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה (משלי יז:כז), יָבִין וְיַשְׂכִּיל יִתְבּוֹנֵן בִּינָה בְּהַנְהָגַת עַם לֹא בִינוֹת, כַּמָּה רְחוֹקִים דַּרְכֵיהֶם מִדַּרְכֵי ה׳, בְּדוֹר תַּהְפּוּכוֹת הַהוֹפֵךְ הַקְּעָרָה הָפַךְ וּמָחָה עַל פָּנֶיהָ, לִשְׁפֹּט עַל הַטּוֹב הָרָע וְעַל הָרָע טוֹב, לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם, וַעֲשִׁירִים בְּחָכְמָה בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ, וְקוֹרֵא לְנָבָל נָדִיב לְהוֹשִׁיבוֹ עִם נְדִיבֵי עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. וְעַם ה׳ אֵלֶּה נֶחְלְקוּ לְכִתּוֹת וַחֲבוּרוֹת: מֵהֶם אוֹהֲבֵי הַכֶּסֶף, מֵהֶם אוֹהֲבֵי יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד הַמְּדֻמֶּה, מֵהֶם אוֹהֲבֵי אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים, מֵהֶם בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן כְּרַךְ דְּכָל מוּם בֵּיהּ, וְאוֹהֲבֵי הָאֱמֶת מִבְּנֵי עֲלִיָּה מוּעָטִים, וּמְתֵי מִסְפָּר הֵמָּה, וּבְטֵלִים בְּמִעוּטָם, כִּי הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד. זֶה יֹאמַר לַה׳ אָנִי וּבְקִרְבִּי קָדוֹשׁ, וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר לָשֶׁבֶת עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי קָרֶת, וְזֶה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה לֵאמֹר שָׂרִיתִי עִם אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וָאוּכָל, וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה׳ לֵאמֹר לִי הָאוֹר וַאֲנִי עֲשִׂיתִיו, וְיָדִי בְּכָל הַחָכְמוֹת וּמִי כָמוֹנִי יַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ, וְזֶה יֹאמַר לִי תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ, וּמִי יָחוּשׁ וּמִי יוּכַל חוּץ מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ הַחַיִּים, וְיֵשׁ שֶׁיֹּאחֵז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל יַנַּח יָדוֹ. כָּל אֵלּוּ וְכַדּוֹמֶה לָהֶם הֵם חָרוֹבֵי קַרְתָּא, יַהַרְסוּ וְלֹא יִבְנוּ, עָלָה הַפֶּרֶץ לִפְנֵיהֶם וְגֶדֶר בּוֹנָיו נֶהֱרָסָה. הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי וְלִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי כְּאִסְתֵּירָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא, כְּפַעֲמוֹן וְרִמּוֹן לֹא אוּכַל כַּלְכֵל, וּמִלָּתִי עַל לְשׁוֹנִי כְּאֵשׁ צָרֶבֶת לֵאמֹר: עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל לָשׂוּם אוֹר לְחֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ לְאוֹר? הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים תְּנַקְּרוּ לְהַכְחִישׁ הַיָּדוּעַ? שׁוֹמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת! הֶהָיְתָה כָּזֹאת כִּי עַם גּוֹלָה וְסוּרָה בָּזוּי בַּגּוֹיִם מְאֹד, לֹא יִנָּחֵם עַל כַּמָּה תּוֹעֵבוֹת מְפֻרְסָמוֹת שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בָּהֶם וְנִגְלָה עֲווֹן אֶפְרַיִם (הושע ז:א)?

סיג כו'. כמ״ש (משלי י׳:י״ט) וחושך שפתיו משכיל וכן (שם י״ז) חושך אמריו יודע דעת כו' (משלי י״ז כ״ח) אוטם שפתיו נבון:

ואם תלכו עמי קרי. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עֲרַאי, בְּמִקְרֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִפְרָקִים, כֵּן תֵּלְכוּ עֲרַאי בְּמִצְווֹת; וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן מְנִיעָה, וְכֵן "הֹקַר רַגְלְךָ" (משלי כ"ה), וְכֵן "יְקַר רוּחַ" (שם י"ז), וְקָרוֹב לָשׁוֹן זֶה לְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל אֻנְקְלוֹס, לְשׁוֹן קֹשִׁי, שֶׁמַּקְשִׁין לִבָּם לִמָּנַע מֵהִתְקָרֵב אֵלַי: