מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים דִּבְרֵ֣י פִי־אִ֑ישׁ נַ֥חַל נֹ֝בֵ֗עַ מְק֣וֹר חָכְמָֽה׃
רבנו בחיי
וצריך שתתבונן כי עוד יש בבנין ערים אלו ובשמותן ענין נסתר, והכתוב הזה יבאר בתחתונים וירמוז בעליונים בשמות הבנין העליון, ותמצא בפסוק זה תשעה שמות כנגד תשעה ויאמר שבבראשית, כי העשירי אין לו להזכירו כי הוא אין, ועל כן הוצרכו לומר בראשית נמי מאמר הוא. ובפסוק זה יש בו התעוררות אל אצילות המאמרות שבהן נברא העולם שהן נחלקות לשלש שלש, וזהו סוד המשנה סדר תקיעות שלש של שלש שלש. ומה שהביאו לנו חכמי האמת ראיה מפסוק זה שישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, הכונה לשלש הכתוב ולקרותו שלש פעמים להתבונן באותן שלש מעלות שבבנין הנחלקות לשלש שלש, ואפילו עטרות ודיבון, לבאר כי אפילו פסוק המורה על שמות הערים ואין בו צורך גדול כל כך לפי העולה בתחלת המחשבה, תמצא בו ענין גדול ועקר שהכל תלוי בו, לפי שכל התורה כלה קשר אחד ובנין אחד, ואין הפרש בין פרשת אלופי עשו ובין עטרות ודיבון והדומה להם ובין עשרת הדברות, כי הכל מעיקר אחד וממוצא אחד, ומימיו מן המקדש המה יוצאים וכלן נתנו מרועה אחד. וזהו באור הכתוב עטרות ודיבון ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובעון. עטרות עטרת כתיב. ודיבון הוא הנהר היוצא מעדן שאינו פוסק, לשון (תהילים ע״ח:כ׳) הכה צור ויזובו מים, ויש בו רמז לשבעים ושתים שמות, ודיבן כתיב. ויעזר הוא ההוד, שכן כתיב (שם עט) עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך, וכתיב (שם קמה) הדר כבוד הודך, והוא שוק שמאל, ולכך יצטרך האדם עזר ממנו ונמרה זה הנצח, והוא נוטריקון ימין ה' רוממה, והוא שוק ימין, על שם שנאמר (שם טז) נעימות בימינך נצח, וחשבון זה יעקב, הוא שכתוב (ישעיהו מ״ט:ג׳) ישראל אשר בך אתפאר, והוא שם יהו"ה במספר חשבו"ן. ואלעלה זה יצחק, שהוא עולה תמימה, וזהו לשון ואלעלה עולה לאל, ולרמוז על מדתו נכתב בה"א כי בפרשה זו בעצמה נכתב אלעלא באל"ף, וכן נרמז במקום אחר ישחק בשי"ן, לרמוז על מדתו שהוא האש הגדולה. ושבם זה אברהם, והוא נוטריקון אברם סבא. ונבו זה הבינה. ובעון זה החכמה, והפך אותיותיו נובע, ובעון כתיב מלשון מקור נובע, ועוד מלשון מעון מעונה, שהוא רמז אל החכמה, ומזה תמצא במקום אחר בפרשה זו עצמה שחזר וקראה מעון, הוא שכתוב ואת נבו ואת בעל מעון. והא לך כי שמות אלו מורים על ענינים גדולים עקריים, נראים מקריים בתחלת העיון.
בנין יהושע
נחל שוטף ומעין המתגבר. בפ״א פ״ו איתא ונעשה כמעין שאינו פוסק וכנהר שמתגבר והולך פי׳ המד״ש ד״ה ומגלין. הם שתי מעלות עליונות לחכמים. הא׳ שילמד לאחרים ויעשה תלמידים הרבה כי על זה יאמר עליו מעין שאינו פוסק לפי שהכל ישתו ממנו ולא יפסקו המה. עליו אמר שלמה המלך ע״ה יפוצו מעינותיך חוצה. והשני שיוסיף בחכמתו יותר ממה שקבל כי יוציא דבר מתוך דבר ותתוסף חכמתו מפלפולו כנגד זה אמר וכנהר שמתגבר והולך שהוא מעצמו מתגבר ומתרבה תמיד. ועי״ל כמעין שאינו פוסק את מימיו כי המעין שמקורו משחת מן הטנופת יפסקו מימיו אבל מי שהוא זך ונקי יהיה לעולם נובע וכן העוסק בתורה לשמה שהיא רחוק רחוק מן החטא וקרוב קרוב לזכות ועולה לעולם במדרגת הסולם עד בואו לפני ולפנים וכל זה נמשך לו להיות תחילת למודו לש״ש כמו שנביעת המעין נובעת ממקורו וכו׳ והתורה נמשלה למים מהמעין כד״א (משלי י״ח:ד׳) נחל נובע מקור חכמה ע״כ ורש״י כתב שר״א ב״ה לא היה חריף כמוהו וזה היה חריף ומחודד יותר מדאי ופלוגתא היא סוף מסכת הוריות סיני ועוקר הרים הי מינייהו עדיף ע״ש:
מגלה עמוקות
במדרש שלשה שמות אלו כנגד ג' בתי דינים שבירושלים שהיו מפרשים תורה לישראל ממתנה נחליאל אלו סנהדרין שבהר הבית ומנחליאל במות אלו סנהדרין שבעזרה בצד המזבח ומבמות הגיא אשר בשדה מואב אלו סנהדרין שבלשכת הגזית בתחום שבאת בשדה מואב (רות ב) נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב ונשקפה על פני הישימון ששם תורה יצאה לכל ישראל עכ"ל ידוע שירושלים שלמטה מכוונת כנגד בתי דינים דלעילא הם סוד ג' עולמות כההוא דתנינן (כתובו' קה) שני דייני גזירות היו בירושלים א"דמון ח"נן שהם סוד שני כרובים א"ליהו ח"נוך א"ופן ח"יה ותנא דברייתא קא חשיב שלשה וסי' (שמות לג) וחנותי את אשר אח"ן א"דמון ח"נן נ"חום הן הן תלת קיטרין ג' שרי פנים שבכל עולם יש א' סמ"א דמלתא נוטריקון ס"נדלפון מ"טט א"כתריאל הוא סוד ג' ארונות שעשה בצלאל וסודם ארו"ן כי הם עולים לחשבון אל"ף רנ"ו ואותו ארון הלך לפניהם והרג את האמוריים סנהדרין שבצד הר הבית לקבל עולם העשיה וסנהדרין שבצד המזבח לקבל יצירה תמן מזבח דלעילא מטטרון שהיא עזרה וסנהדרין של לשכת הגזית עולם הבריאה שהיא סמוך למקדש העליון ומשם יוצאה תורה כי תורה מכסא הכבוד קא אתיא לכל ישראל דייקא כי כשם שס' רבוא אותיות לתורה כן ס' רבוא נשמות לישראל לכל א' מישראל מחוקק במשענותם יש לו חק וגבול בתורה משם יפוצו מעיינות התורה חוצה וז"ס היא הבאר אשר אמר י"י למשה אסף את העם כי משה אסף כל המחנות ז"ש (דברים לג) בהתאסף ראשי עם יחד שהם ס' רבוא וכן מספר ראשי י"ב שבטים הוא ס' רבוא כדאיתא במדרש ילקוט ע"פ (שמות ל) כי תשא את ראש בני ישראל כי ראשי תיבות של בני ישראל סבא הם לפקודיהם ר"ל חשבון של כל ס' רבוא ז"ש במחקק במשענותם ר"ל משה שהוא (דברים לג) חלקת מחוקק ספון ויתא ראש"י עם כי (שמות לג) ומשה יקח את האוהל של כל משענת ומשענת שלהם בסוד והנה פרח מטה אהרן בתוך מטותם של כל מטות ומטות של בני ישראל יניקה שלהם מן מטה אהרן שהוא ג"כ מטה משה אשר לקח משה מלפני י"י לדבר אל הסלע (ובהסתלק י' מן סלע אסתלק נביעו) ואשד הנחלי"ם בגי' ג' שמות של ג' עולמות א"ל אלהי"ם י"י ואש"ד הנחלי"ם בגימטריא מ"לך משי"ח ואשד ה"נחלים א"שר נ"טה ל"שבת ע"ר ר"ת בגי' יוס"ף כי הוא (משלי יח) נחל נובע מקור חכמה ומן הנחל הזה (תהלים קי) בדרך ישת' מ"נחל ב"דרך י"שתה ר"ת מ"שיח ב"ן י"וסף (שם) על כן ירים ראש שהוא ראש הפסגה ד"פ יב"ק במזמור (שם כ) יענך י"י ביום צרה ואש"ד הנחלי"ם בגי' קס"א קמ"ג קנ"א עם הכולל סוד חו"תם משה הוי י' אמין ומטה שבידו י' אמין ושוור י' אמין הם סוד ג' עולמות כי משה שעמד בזה עולם העשייה ומטה שבידו הוא מטטרון י' כי י' של מיטטרון הוי סלתי נביעו דיליה ברזא (בראשיתב) ויקח אחת מצלעותיו שהיא הי' מן סלע כדאי' בתיקונים (שם) ויסגור בשר תחתינה ר"ל מש"ה נקרא בשג"ם הוא בשר כי הקב"ה מסר השכינה למשה והיא כלה דיליה ושוור י' אמין בעולם הבריאה כי כל אחד כלול מי' דרגין ועוג מלך הבשן רצה לעקור טורא בר תלתא פרסי כשם שראה מחנה ישראל תלתא פרסי שעוג מלך הבשן כליל ו' פעמי' אלהי"ם (קהלת ז) גם את זה לעומת זה עשה אלקים כי עו"ג מל"ך הבש"ן עולה אלקי"ם מילוי עולה ש' רבוע עולה ר' ושם בן ד' והנה קליפת ס"יחון מ"לך א"מורי מפסקת בינינו לבין ג' עולמות אלו שסודם ג"כ סמ"א סנדלפון מ"טטרון א"כתריאל הוא סוד (בראשית כה) ס"ולם מ"צב א"רצה שראה יעקב ג' שרי פנים שמקבלין ג' תפלות של ישראל בכל יום. לבטל ס"מאל מ"לאך א"דום ולפי שעוג מלך הבשן איהו מן הערודים דעולם היצירה שלא הסכימו לברוא עולה רק מט"ט סוד נער (שם לז) ויבא יוסף את דבתם רע"ה הן הן הכתות שלא רצו לברוא העולם אל אביהם שבשמים שהסכים עם הקב"ה ז"ש רק עוג נשאר מן הרפאים שלא רצו להסכים על בריאת העולם והקב"ה השאיר את עוג כי כלם נשרפו עוג הוא ממול ערפו של משה וסיחון ממול ערפו של אהרן שהיה גדול ממנו כמו שאהרן גדול ממשה ושניהם ניצולו עבור משה בימי מבול עוג נקרא הפלי"ט בגי' קד"ל סיחו"ן ג"כ בגימ' קד"ל יניקתם מן א"ף חמ"ה בגי' הכי הוי נם היו ממול ערפו של משה ואהרן לכן נקרא משה חר"ס (איוב ט) האומר לחר"ס ולא יזרח ב"פ קד"ל על אותה השמש נאמר (ישעיה כד) ובושה החמה ועל משה נאמר (שם ל) והיה אור הלבנה בגי' נוריאל החיות רצוא כאור החמה (משלי ד) ואורח צדיקים כאו"ר נוג"ה בחושבן חד כי נוריאל מקבל ניצוצות יעקב כשראה זה אמר (בראשית כח) מה נורא המקום הזה על סוד נשמתין דסלקין ונחתין ולא שביק לעלמין והיא רזא דסלם (שם) מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלקים אינון נשמות דסלקין ונחתין תרין מצורעין את וה"ב בסופה (ישעיה ד) ו"היה ה"נשאר ב"ציון והנותר בירושלים וגו' כל הכתוב לחיים בירושלים (שם) אם רחץ י"י את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער במלת את נרמז מצורע השני שנתמתק (מלכים א כב) ו"יעבור ה"רינה ב"מחנה צא"ת בגי' בבל אדום פרס יון: